תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק א׳ סימן ח׳

אמנם דברי הט"ז תמוהים לי, דא"כ איך למד המהרי"ק לענין שאלתו דבמקום שקונים התחלת קריאת התורה בדמים יקרים, משום כבוד התורה דרשאי הישראל לעלות, ומדמי להיכא דכהן אינו מתענה, והאיך מדמי להדדי, דהא בתענית אפילו איסורא איכא, גם אם ניחוש לדברי הט"ז היה הדין בקראו לכהן שאינו מתענה דלא יעלה למנין הקרואים כיון דברכתו לבטלה קריאתו כמאן דליתא, וראוי שיעלו אחריו ג' ישראלים, וזה לא שמענו, וגם אין לומר דהא דאין קוראים אחריו ג' ישראלים, היינו דחיישינן לדעת הב"ח והמג"א הנ"ל לחומרא, דשמא זה שאינו מתענה עולה למנין הקרואים, ואסור להוסיף על מנין שלשה, אבל מ"מ להחזיר חיישינן להט"ז, ובנ"ד לא יקרא הכהן פעמים, זה אינו, דאם ניחוש לדעת הט"ז דקריאתו אינו כלום, וכיון שאין קוראים אחריו ג' ישראלים קרוב הדבר אצלי דגם ברכתם לבטלה, דכיון דאין מקיימים תיקון חז"ל לקרוא ג' לא עשו ולא כלום, והיה טוב יותר לקראות אחריו ג' ישראלים, ואם הוא דרך הוספה מ"מ לא הוי ברכתו לבטלה, גם אם נזכרו אחרי שקראו לכהן קודם ברכתו אחרונה נזכרו שאינו מתענה נימא דלא יברך, דשמא כהט"ז וברכתו לבטלה, אע"כ דהעיקר כהב"ח ומג"א, ולזה נראה לענ"ד דיקראו להכהן פעמים, ובאם יש בבה"כ גם לוי שאינו מתענה יקראו אותו במקומו המיוחד לו לקראות ללוי אחר הכהן, כן נראה לענ"ד.