ונראה ראיה לזה דהא המהרי"ק מדמהו לכבוד התורה, והרי לא מצינו בכהן שהוא ראשון ובא לבהכ"נ, רב דקרא בכהנא, שלא יקרא הכהן פעמים, וחידוש כזה לא הוו שתקי הפוסקים להשמיענו, ע"כ דהך חששא שיחזיקו ישראל ללוי, או שיאמרו שכהן הי' פגום עדיף, ולא יתלו בכבוד הת"ח רק כשקורא ראשון, אבל כל שהתחילו לעשות כתקנת חז"ל לקרות לכהן ראשון, יאמרו דבודאי עשו כתקנת חז"ל ויחזיקו ישראל ללוי, או שיקראו פגם על הכהן, ומהכא גופא מוכח כן, דאם יתלו שאין הלוי מתענה ולא יחזיקו ישראל ללוי, א"כ אף בכהן המתענה שקרא ראשון, ואין לוי בבה"כ, נימא דיקראו ישראל אחריו, ולא יקראו פעמים לכהן דיתלו הדבר שאין הלוי מתענה, ומסתימת הפוסקים לא משמע כן, ע"כ דכל שקרא הכהן ראשון, יאמרו שעושים כסדר תקנת חז"ל, ושייך ביה חששות הנ"ל, א"כ מה לי כהן המתענה או אינו מתענה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק א׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.