מה דהקשה אחי הרב נ"י במה דמשמע בדברי שו"ת הרא"ש שבב"י אה"ע סס"י ל"ח דבחוץ מפלוני יכול לבטל ולהתירה גם לפלוני בדיבור בעלמ' והוא נגד מתני' ערוכה במקומה כיצד יעשה יטלנו ממנ' ויחזור ויתננו לה, גם אם בחוץ מהני ביטול השיור בדיבור בעלמא אף דהוי שב וא"ת וגם לצעור' מכוין א"כ ה"ה בתנאי כה"ג ויקשה מזה על הב"ש סי' קמ"ג סט"ז, לפום רהיטא יפה תמה אחי נ"י, אולם נ"ל דבזה עדיף יותר לר"א מלרבנן דדווקא לרבנן דבחוץ לפלוני אינה מגורשת כלל א"כ בשעת נתינת הגט לא חלו הגירושין ולא הי' נתינ' הגט שום פעול' להתירה א"כ בזה לא מהני מה שאומר אח"כ אף לפלוני דא"כ כל מעש' הגירושין נעשי' בדיבור בעלמא בלא נתינה משא"כ לר"א דבעידן הנתינת גט הותר' לכ"ע לבר מפלוני בזה יכול להוסיף אח"כ בדיבור לבטל השיור ששייר לפלוני וממילא מותרת גם לזה ע"י הנתינה ראשונה כיון דביטול השיור וא"כ י"ל למה דהי' ס"ל להרא"ש לפרש דהאיבעי חזר ואמר אף לראובן ושמעון מיירי שאמר כן אחר שמסר הגט לידה היינו מפרשים באמת דהאיבעי קאי רק לר"א ולמד הרא"ש מזה דמדר"א בחוץ נשמע לדידן בתנאי דג"כ חלו הגירושין עכ"פ באם יתקיים התנאי דיכול ג"כ לבטל התנאי בדיבור בעלמ' משא"כ לרבנן דבשעת נתינה לא התחיל שום גירושין מש"ה בעינן שיטלנו ממנה, ובזה מיושב גם כן מה דכתב הרא"ש בשו"ת אח"כ דע"כ האיבעי מיירי באמר כן קודם שמסר הגט ליד' מדאמרי' מאי דשרא אסור ואם איתא דכבר מסר לידה הגט איך יכול לאסור מה שכבר הותרה, ולכאורה יקשה הא י"ל דהאיבעי קאי לרבנן דעדיין לא הותר' ושפיר אמרינן מאי דשרי אסור היינו מה שהי' רוצה להתיר מתחלה, ולפי הנ"ל ניחא דדברי הרא"ש בדרך ממ"נ דאם האבעיא לרבנן פשיטא ופשיטא דמיירי קודם מסירת הגט כדקתני להדיא במתניתן כיצד יעשה וכו' אלא דאף אם תפרש דהאיבעי' לר"א ג"כ מוכח דמיירי קודם המסיר' מדאמרי' מאי דשרי ולר"א דכבר הותרה איך יכול לאסרה.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ט׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
