תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ח׳ סימן ט׳

ובעיקר דברי האו"ת לא הי' נלע"ד דבריו במ"ש כיון דהעד הב' מסייע וא"צ לשלם, וידידי אחי נ"י הוסיף לומר אף באין מסייעו יהא פטורים דאולי מ"מ הדין עם התובע ולדעתי כ"ז אינו, דכל שמדינא הב"ד פוטרין אותו הוא בחזקת פטור, וממיל' דנים להעדים כדין מזיקים דדווקא בההי' דסי' ק"ח בהג"ה בהעידו לגוי דהתם טוען לא עשיתי דבר דאמת העדתי, אבל בהעידו שקר אלא דבאת לומר שמא מ"מ הדין עם המלו' זה לא מהני לפטרם כיון דבלא עדותם יצא הלוה זכאי בב"ד, הגע עצמך בתובע לחבירו חפץ זה שלי הוא וזה כופר ובא א' מהשוק ושברו והתובע אומר שהוא מוחל לו דמי החפץ היעל' על הדעת לפטור זה מדין מזיק שמא החפץ היה להתובע ואף אם התובע בעצמו שברו באמת חייב דמ"מ כיון דעפ"י הדין זכה זה והחפץ בחזקתו ממיל' הוי זה מזיק ה"נ העדי' הוי מזיקי' ממש, גם ביסוד הדין שכ' האו"ת דאם זה מוד' דשניהם שקר העידו מחייב לשלם כולו ומדמה לההיא דסי' ת"י גם אנכי כוונתי לזה בתשובתי סימן... אמנם שם כתבתי לדעת הטור סי' ת"י דדווקא אם הב' פטור מדינא בזה הא' חייב בכולו אבל אם גם הב' חייב אלא דאין לו לשלם פטור וה"נ זה שמודה פטור כיון דבאמת גם הב' מעיד שקר ונתחייב ג"כ אלא דא"א להוציא ממנו כיון דעומד בעדותו הוי רק כמו אין לו לשלם ומה"ט גם באומר הא' עדות שקר העדתי ואינו יודע אם חבירו העיד אמת אינו חייב רק בחלקו דעל חלק חבירו פטור ממ"נ או דאמת העיד וליכא חיוב' כלל או דגם חבירו חייב מדינא וכנ"ל א"כ בלא"ה מופרכים כל דברי האו"ת בפרט הזה כנלע"ד: