תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ט סימן ג׳

והנה האמת שכן הוא במהרי"ק שרש קמ"א דאחרי שעמד לחששא דשיטת הרי"ף דבזכי נהי דאינו יכול הבעל לחזור מ"מ לא הוי גיטא עד דמטי לידה, כתב ולא נתיישב לי המנהג ההוא (היינו ששאל השואל בנשתמדת ורוצה ליקח אחרת בזיכוי לה גט ע"י אחר) דהא פשיטא דלדברי הרי"ף אם נאמר דיש לחוש לתקנת הגאון שלא לישא ב' נשים, גם בזכיית הגט ע"י אחר לא נתקן האיסור דסוף סוף עדיין היא אשת איש עד שהגיע לידה עכ"ל, הרי דמדמי זה לזה. אבל מ"מ נלע"ד דהרמ"א ס"ל לחלק די"ל כיון דעכ"פ אינו יכול לחזור ולכופה להיות תחתיו הוי כנתגרשה במקצת ולית ביה משום חרם דרגמ"ה, או כיון דמדינא אין צריך כלל להגט וכמ"ש גם המהרי"ק שם דמסברא היכא דאסורה לו לא מקרי נושא ב' נשים וכדס"ל כן להדיא לעיקר דינא, כמ"ש בסימן א' דבמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה, אלא דבני איסטרייך החמירו על עצמם, א"כ אין מחוייבים לגבב חומרות ולחוש גם בזה לשיטת הרי"ף הנ"ל, ובשגם דאינו מפורש כן בהרי"ף דלא כתב כן אלא בתנו דהוי כזכי אבל במפרש זכי י"ל דמגורשת מיד, ותמוה לי על הר"ן שהקשה על הרי"ף מכמה מקומות דמשמע דזכי מגורשת מיד ומהיכן ראה הר"ן דהרי"ף לא ס"ל כן בזכי, והרי הרמב"ם בפ"ו מהלכות עבדים חילק כן להדיא בין תן לזכי ולמה לא רצה הר"ן לומר דהרמב"ם הלך בשיטת הרי"ף רבו, וכן ראיתי בתשו' הרא"ם סימן ס"ז ס"ז שכ"כ בדעת הרי"ף אלא דהמהרי"ק למד דהרי"ף ס"ל הכי ג"כ בזכי כיון דהרי"ף כתב ומשכחת זכייה כה"ג וכו' גרסינן ביבמות המזכה גט לאשתו במקום קטטה וכו' מדהביא הרי"ף המימרות הללו שם משמע דבא לארויי דגם בהמזכה האיבעי רק במטא לידה והוא חזר מקודם, וזהו רק דקדוק קלוש מאוד, אלא דלכתחילה בוודאי חלילה לנו להקל נגד המהרי"ק, ובפרט שבתשו' הר"ן סימן מ"ז כתב במפורש בשם רבינו פרץ דבזכי בעינן מטא לידה, אבל מ"מ לענין היתירא דידיה דהוי רק לחומרא בעלמא מה"ת לחוש כ"כ והכי דייקא לי לישנא דמהרא"י בפסקיו סימן מ"ד וז"ל מי שנתנו גט לאשתו משומדת כשרוצה לישא אחרת כמנהג איסטרייך לפי דעתי המנהג שאין צריך גט אחר אם חוזרת לדת ישראל עכ"ל, משמע דזהו וודאי המנהג נכון להתירו לישא אשה אחרת, דהוסיף לפי דעתו לדון מסברא דמהני ג"כ לדידה שלא להצטרך לגט אחר.