תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ה סימן ב׳

נידון הסכסוך שבין הרבני מו"ה אברהם נ"י ובין הפו"מ נ"י הנה מה שטען הפו"מ שחלילה לשמוע לדברי הרבנית ולחשוד שבעלה הגאון זצ"ל יחזיק המקומות על חוב ארבעה ר"ט, ועוד יתר ראיות המוכיחות, אינו מספיק דלו יהא דהוי כמו אנן סהדי ממש ולדונו למגו במק"ע הא הש"ך החליט בסי' ס"ו סקל"ה דכל טענות שטוען המוכר לפטור את הלוה א"צ לבוא עלה מדין מגו אלא דבעצמותו הוי מחילה, ואם כן בנ"ד נמי טענות הרבנית הוי מחילה למוהר"א נ"י ואף בנ"ד דהוא משכנת קרקע והחזיק בה, מ"מ הא כתב הנ"י ב"ב ובדף הספר הוא רכ"ו ע"א דעת היש חולקים דמצי מחיל ובש"ע סי' ס"ו ס"ל הובאה ב' דיעות בזה, ואנכי מצאתי להר"ן בחידושי גיטין דל"ז שכתב להדי' דיכול למחול ומבואר שם דאף במשכנתא דאינו יכול לסלקו (והתומים ס"ק נ"ה כתב בפשיטות דבאינו יכול לסלקו לכ"ע לא מצי מחיל ולא ראה דברי הר"ן הנ"ל). אמנם נראה דבנ"ד דהרבנית אינה היורשת לבעלה אלא דנחלט לה השטר חוב (אותו הלשון נזכר במכתב הרבנית ת') והיינו בפשוטו דנחלט לה לגביית כתובתה וא"כ היא עצמה הוי קונה שטר חוב ומכרו לאחר דאין הראשון יכול למחול כדאיתא להדיא בש"ע סימן ס"ו סל"א, אלא דאולי ההחלט הוא ע"י שבעלה נתן לה השטר חוב במתנת שכיב מרע ובזה אני מסתפק הרבה במקבלת שטר חוב במתנת שכיב מרע ומכרו אם אינו יכול למחול. ואופן ספיקתי למה דאמרינן ב"ב דקמ"ז ע"ב ומודה ר"נ דאם נתנו במתנה דאינו יכול למחול וכו' עשאוהו כשל תורה. ויעויין בתוס' כתובות דפ"ה ע"ב ד"ה המוכר וכו' התם הכי פירושא אא"ב דאורייתא וכו', ולכאורה עדיין קשה בהא דמשני עשאוהו כשל תורה הא גם מכירת שטרות הוא של תורה ואפילו הכי אינו יכול למחול, וצ"ל דהכי אמרינן דהך אסמכתא מקרא והעברתם נחלתו עשאוהו לדרש גמור כשל תורה והיינו דעשאוהו ליורש וכ"כ להדיא הר"ן פ"ט דכתובות.