גם נראה לענ"ד ראיה ברורה מסוגיא דבב"ק דמ"ג סוף ע"א אידי ואידי דמי' מיהו בע"ח דמשלם על פי עצמו וכו' הרי מדבאנו ליתן טעם דפטור בהמית שור עבדו מדמי עבד ע"כ דאינו במוכה שחין ודפטור אפילו מדמי עבד, הרי מבואר להדיא דכולי' קנס, וזהו ראיה שאין עליה תשובה. ובההיא ענינא ראית בפני משה על ירושלמי ספ"ג דכתובות דס"ל פירושי דירושלמי אי דמי מזיק כולי' קנסא היינו אם דמי מזיק ע"כ כיפרא כפרה והוי קנס. ועשה מזה קושיא על הרמב"ם דפסק כופרה כפרה ואף עפ"כ פסק דמשלם כופר עפ"י עצמו. ולענ"ד בפשוטו דכוונת הירושלמי דאם דמי מזיק אם כן אם הניזק אינו שוה כ"כ משלם יותר ממה שהזיק והוי קנס אבל למ"ד דמי ניזק אף דהוי כפרה מ"מ לא הוי קנס וכסוגיא דידן בב"ק מ"א ע"ב דמשני קסבר ר"א כופרה כפרה ואפי' בתם לא הוי קנס וק"ו במועד עיי"ש וא"כ פסקי הרמב"ם אלים יפה לדינא. ועיין בתוס' ספ"ג דכתובות (מא.) ד"ה זה הכלל דכתבו בפשיטות דאפי' למ"ד דמי מזיק שמשלם יותר ממה שהזיק לא הוי קנס כיון דבא לכפר על עצמו ותמהני איך כתבו כן בפשיטות נגד דברי הירושלמי הנ"ל וצריך עיון:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.