תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ג סימן ה׳

והנה לצרף לזה ג"כ להתירה חרם דרגמ"ה ע"י ק' רבנים כי ההתרה לחוד יש לחוש דשמא בנ"ד ראוי' לגרשה והיא גם כן מרוצית לקבלת גט ואין טעם להתיר החרם, אבל עכ"פ לעשות שניהם ביחד ליתן גט לידה ולהתיר ע"י ק' רבנים. יש בזה בממ"נ אם נקראת עתים שוטה ואינה ראוי לגרשה קיימא התרת חרם במקומה. אך ראיתי שכ' הגאון מו"ה שמחה זצ"ל בתשו' רש"ל סי' ס"ה וז"ל, אמנם לענ"ד באם נידון בנ"ד בכלל עתים שוטה ואסור לגרשה מה יושיעינן לשרי ההתרת ק' רבנים דסוף סוף לא פקע האיסור דמעשה גרושין דעי"ז יש גרירה עכ"ל, ודברי הגאון הנ"ל נראה לענ"ד למה שמבואר שם בדבריו דהוא נקט בגירסת הירושלמי בהיפך דלטעם גרירא אפי' דיעבד אסור, ואידך מ"ד ס"ל דטעמא דמתני' רק מכח הלימוד דמשלחה וחוזרת והיינו רק בא"י לשמור גיטה אבל ביכולה לשמור גיטה ואינה יכולה לשמור עצמה ורק עתים חלומה שרי לכתחילה לגרש דלא ס"ל כלל טעמא דגרירא, ועל זה כתב כדי ר' אילא ור' זעירא דבירושלמי לסמוך עליהן בשעת הדחק ואם יש גמגומים בדבר יסכימו רבותינו עם התרת החרם וכו', ולזה נראה כוונתו דלגבי איסור דמעשה גרושין סמכינן על אינך אמוראי בירושלמי דהיינו ר' אילא ור' זעירא דלית להו טעמא דגרירא אלא דחושש לאידך מ"ד דאולי אין הגט גט והוא באיסור כל ימיו בחרם דרגמ"ה בזה חשש להחמיר ומצא תקנה לזה להתיר החרם דרגמ"ה, אבל אנן לדידן דקיי"ל כדעת כל הפוסקים דהעיקר כר' יצחק בסוגיא דחיישינן לגרירה (ולענין דיעבד בלא"ה יש להקל וכנ"ל) לא יועיל לנו היתר דק' רבנים, ודעתי הקלושה להקל בנ"ד ובתנאי אם יסכים מעכ"ת נ"י ועוד רב מובהק אם בהתרת גירושין לחוד אם בצירוף ע"י ק' רבנים: