תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ג סימן ג׳

הנה בעניותי הי' נראה כיון דעכ"פ אחר הגירושין אין עוד חשש דיכולי' לסמוך על שיטת תוס' והרא"ש והתוס' בגירסת הירושלמי כמו שהוא לפנינו דבמה שהטעם משום גזירה עבר וגירשה מגורשת ושכן העלו גדולי פוסקי' אחרוני' להלכה בת' מהרח"ש סי' ל"ג ובגט פשוט סקל"ב, ולגבי לכתחיל' בדרבנן אף דיפה כ' מעכ"ת נ"י דבנ"ד אין שייכות לדברי הגאון רבינו שמח' דבעי סימני שטות הנזכרים בחגיגה פ"א כיון דחזיא דנגררת ומפקרת עצמה, מ"מ אינך דברי מהר"ש ב"ר אברהם דבאין לה וסת לכך אין לחוש שתחזור לשטותה מחמת תרי זימני, זהו שייך גם בנ"ד דאין התחלת שטותה בזמן אחד ולא הוי שם וסת עליה כמ"ש הרמ"א להלכה יו"ד סי' קפ"ט וכמ"ש כ"ז ידידי מעכ"ת נ"י ומה שחזר ודחה גם את זה מטעם הנ"ל כיון דחזינן דנגררת. לענ"ד הא גרירה זו ג"כ מצד חלאת גופה שאינה שלימה בשכלה ותגבורת התאוה יחד משולבות ושייך גם בזה ענין וסת ובעוד שלא נקבע לא חיישינן שיארע לה עוד ולזה ראוי לצרף לענ"ד דעת המבי"ט בת' ח"ב סי' ק' דלא מקרי עתי' שוטה לענין זה רק היכי דביום א' נשתנית מחלימותה לשטותה אבל לא כשהיא חלומה זמן קצוב ימים הרבה והובא בכנה"ג וכעת ראיתי שהביאנו ג"כ בגט פשוט סקל"ח ולא השיגיהו.