תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״ז סימן ז׳

ויש להקשות בדברי הנ"י דבפרק לא יחפור כתב בפשיטות דנזקיו לא מכר לו וצריך לסתום החלון ואלו בפ"ק בסוגיא דאחין שחלקו אין להם דרך זה על זה כ' דאם נתן קרקע לשניים ונתן לא' קודם שיתן השאר לחבירו קיי"ל דנותן בעין יפה נותן ולראשון נתן שישתמש בו כענין שהיה נותן משתמש בחלונות וכו' הרי דס"ל דאין צריך לסתום החלון, וא"כ דברי הנמוקי לכאורה סותרים אהדדי. ואולי י"ל דבפ"ק מיירי בפתוח לקרקע חורבא דלית ביה היזק ראיה, ואף אם יבנה אח"כ א"צ לסתום כמ"ש הנ"י בפרק לא יחפור כיון דבשעה שבא לידו אין ההיזק מוכן ובכה"ג נתן לו בעין יפה דאין זה יכול לבנות ולהאפיל עליו, ומה דדייק הרמ"א מדברי הרי"ו הנ"ל דס"ל דמוכר נזקיו אף דכתב ג"כ רק כדברי הנמוקי יוסף אלו היינו כיון דנקט בלישנא אין בעל החצר משמע דמיירי בסתם חצר דיש בו היזק ראיה ודוחק. וגם עדיין לא יתכן במ"ש הנ"י באחים שחלקו דא"י לכופו לסתום החלון אעפ"י שיש בו היזק ראיה ובזה בוודאי יקשה דמ"ש מלוקח ועיין, ומכל הלין טעמא כיון דלענ"ד דרוב הפוסקים ס"ל דאינו מוכר נזקיו דהיינו דעת הנ"י והרא"ש שכתבו באחים שחלקו דצניך לסתום החלון, והרמב"ן מסתפק בזה ודעת תוס' הנ"ל בפשוטו דאינו מוכר נזקיו, ובפרט דיש לומר דלעשות מעשה לפתוח חלון כ"ע מודו וכנ"ל ומצטרף לזה דעת הרמב"ן דאפי' קנין בפירוש להיזק ראיה לא מהני. מכל הלין נלע"ד דעכ"פ מוחים בו שלא לפתוח חלון.