אמנם לא נתברר בשאלתו אם נפטרה הבת אשת שמעון קודם שמת אביה או אח"כ דנראה ברור דאם מתה קודם בוודאי אין הבעל יורש דבזה שהי' רשות ביד אביה למכרו ולחזור מהמתנה ממילא הוי ראוי. וביותר נ"ל דאף אם זרע קיימא להבת גם כן אינו יכול ליירש דמתנת שכיב מרע אינה קונה רק אחר מיתה ובאותה שעה אין המקבל בעולם. ואף דבספ"ק דגיטין מבואר דבשכיב מרע שאמר הולך מנה לפלוני ומת המקבל בחיי נותן דיתנו ליורשי מקבל, עיין בהר"ן שם דבאמת הניח בתימא דהא מתנת שכיב מרע אינה קונה עד אחר מיתה ואם עמד בטילה וגם יכול לחזור בו. ודעת הרמ"א הובא בטוח"מ סימן קכ"ה דבהולך באמת אינו יכול לחזור אלא אם כן עמד כיון שהוציא המעות מרשותו, ועיין בש"ך שם סק"ל, וא"כ במתנת שכיב מרע דעלמא דיכול לחזור במת מקבל בחיי נותן לא קנה, ומכל שכן בנ"ד לגבי בעל בוודאי הוי ראוי, אך אם מתה הבת אחר מות אביה נראה לענ"ד דהבעל זכה לירש הכוס כסף אבל לא המנה ואם יש לה ז"ק הם יורשים המנה כנלע"ד.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.