תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ז סימן ב׳

הנה החתיכת הדג נ"ל דבוודאי אסורה, אף כפי הסכמת האחרונים בסימן צ"ח דבאיסור דרבנן אף מבשא"מ אם נאבד האיסור תולין דהיה ששים כנגדו, מ"מ הכא הוי איסור דאורייתא כפי הסכמת הש"ך סימן ק"ז והמנ"י כלל כ' סק"ד דציר דגים טמאים ע"י בישל הוי דאורייתא והוי אינו מינו נגד דגים טמאים, ואין להתיר מטעם ס"ס ספק הי' כחוש ולא נאסר רק כדי נטילה, ספק שהי' ס' נגדו ואף דאין אנו בקיאן בין כחוש לשמן, ואין עושין מזה ס"ס דהוי חסרון ידיעה י"ל דזהו רק אם הוא בפנינו ומשום חסרון בקיאתינו מספקין במלתא, משא"כ כשנאבד דאף אם היינו בקיאים לא היינו יכולים לעמוד על הבירור שפיר הוי ס"ס, דהא מ"מ י"ל בהיפוך כיון דאפילו הי' בפנינו לא הי' אפשר לדונו בדין כחוש לא יועיל במה דאינו בפנינו. ובדבר זה נסתפק בפרי מגדים סימן נ"ג בש"ך סקט"ו, ובתפארת למשה סימן ק"ץ סט"ו כתב לאסור עיי"ש, גם הלא אף בכחוש עכ"פ בעי כדי נטילה דהוא עובי רוחב אצבע דזהו לא שייך לעשות בחתיכת דג דממילא יופסד הכל. ולפ"ז י"ל ביותר אף באיסור דרבנן יש לאסור דהוי ס"ס להחמיר ספק דהוי כחוש ואינו מועיל ספק דאינו מתפשט יותר מכדי נטילה ואת"ל דהיה שמן שמא לא הי' ס'.