ונלע"ד דצריך לבאר דברי הר"פ מה דדחה הראי' מבה"ש הא בלא"ה כיון דבאמת מיקל בסתם סכין, משום דסתם סכין אב"י, וגם ע"כ ס"ל דסתם סכין שמנונית טח על פניו, וס"ל ג"כ ע"כ דהשמנונית בעין אינה נפגמת מדס"ל דבסתם סכין בעינן עכ"פ קליפה משום הבעין, א"כ ממילא ניחא ההי' דהשוחט, די"ל דמיירי ג"כ בסתם סכין דמהני קליפה לגבי הבעין במועט ולזה צ"ל דמ"מ הי' קשה למה דמבעי' בש"ס ע"ז גבי עכברא בשכרא אם סבר רב נטל"פ אסור ויקשה אם רב סבר נטל"פ אסור אמאי אמר רב קולף ואף דלכאורה בלא"ה הראי' מבה"ש רק ללישנא דבה"ש רותח, אבל ללישנא דדוחקא ממילא ליכא ראי' מבה"ש דאינו רותח, וא"כ י"ל דשפיר מבעי' להש"ס דדלמא כלישנא דדוחקא ושפיר מצי סבר רב נטל"פ אסור, וללישנא דבה"ש רותח באמת י"ל דנפשוט דרב סבר נטל"פ מותר, י"ל דהר"פ ס"ל כמ"ש תוס' פסחים דף ל' דמדברי רב דהתם בקדירות בפסח מוכח דעכ"פ בבלע שאב"י בודאי ס"ל לרב דאסור כיון דמתחלתו הי' מושבח מש"ה הוצרך לסברתו דאין כל הבהמה רותח ולפ"ז י"ל דתוס' שפיר ס"ל כהר"פ, ומ"מ תירצו שפיר דהבעין הוי דבר מועט דאזלי לשיטתייהו דפ"ק דחולין, דפגם דאב"י שוה לשאר פגם ושפיר י"ל דללישנא דבה"ש רותח דודאי מפליט הבלע באמת מיירי רב בסתם סכין והאיסור רק משום הבעין, כמ"ש תוס' בע"ז לחד תירוצא, והא דס"ל דנעצה לא מהני, היינו לענין לשחוט בו לכתחילה דגם נטל"פ אסור, אבל השוחט בסכין של עכו"ם דמיירי בדיעבד אין הבלע אוסר דהוא אב"י, ומה דמספקא לי' להש"ס דרב ס"ל נטל"פ אסור, היינו ללישנא דדוחקא, ולהך לישנא אינו מפליט הבלע כדס"ל להדיא הרשב"א פ"ק דחולין ובת"ה הא דתליא בב' לשונות הנ"ל דללישנא דדוחקא אינו מפליט הבלע.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ג סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
