תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ג סימן י״ב

אולם עדיין יש לעיין אף לשטת המג"א והפר"ח הנ"ל, הא כ' בטור סי' צ"ד וז"ל כ' הר"ר פרץ יש רוצים להתיר בשר רותח שחתכו בסכין חולבת ע"י קליפה כדאמרינן גבי בית השחיטה רותח וסגי בקליפה, ולא דמי להתם דהתם אין כל הבהמה רותחת אלא מקום בית השחיטה לבד, אבל חתיכה שכולה רותחת, כשחותכין אותה בסכין חולבת ותפשט בכולה וכולה אסורה אם אין בה ס' נגד כל הסכין, אבל אם אינו ב"י, או אינן יודעין אם הוא ב"י או לא, מסתמא אב"י דסתם כלים אב"י, אבל קליפה בעי עכ"ל, וביאר בש"ך הטעם דאגב דוחקא דסכינא מתפשט הבלוע בכולה ובעי ס' אבל באב"י דמהני קליפה משום דהבעין משהו בעלמא הוא ואינו אוסר רק כדי קליפה, ומשמע דאף בבלע כחוש ואף דהש"ך כ' עוד א"נ דסכין בלוע נמי משמנונית חמאה, א"נ שהבשר שמן ומדין הפטום הוא מ"מ להפ"ח ומג"א אף אם הבלע שמנונית חמאה, הא בבלע כלי אין חילוק בין כחוש לשמן, וגם מדין פטום נראה דל"ש דעיקר סברת פיטום דבתחלה מפטם ומשוי להכחוש שמן. אבל היכא דלא נתפטם מעיקרא כגון דנפל לח כחוש על צלי שמן לא נאסר רק כדי נטילה כמ"ש הפמ"ג סי' ק"ה בש"ך סקי"ד, וא"כ בבלע דאין שייך בו דין שמן לדעת המג"א ל"ש כלל סברת פיטום, אע"כ דאף בבלע כחוש ברותח ודוחקא אוסר בכולו, ומסתימת דברי הטור וב"י משמע דלא מצינו חולק בזה על הר"פ, והרי לכאורה מדברי תוס' הנ"ל דכ' דהבעין שעל הסכין הוא משהו בעלמא, ואינו נבלע רק כדי קליפה. מ"מ יקשה הא הבלוע מתפשט הרבה ע"י דוחקא ורותח, דהא ע"כ ס"ל דבהמה רותח יותר מכ"ק דלא כהר"פ בזה מדלא תירצו בלא"ה דמש"ה סגי בקליפה משום דיותר מזה אין בה"ש רותח.