תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ז סימן ה׳

אכן ידידי הגאון מוהר"ם נ"י הנ"ל מקהו ביה קיוהא ותוכן דבריו, אף דבאמת הדין ברור דמה שהרוויח החתן הן על ידי עצמו הן ע"י עסקא ע"י אחרים הרווח שלו, וכן במקח טעות דעלמא, מ"מ בנ"ד דהעסק ביד הבעל דין עצמו גרע טפי, דהא כל זכיית החתן בפירות ההם ע"י שכל עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון, דמשום פלגא המלוה משעבד עצמו להתעסק בחצי פקדון לטובת הנותן ומפני שהוא ריבית דרבנן צריך היתר כידוע, וכיון שכן כיון דנתבטלו השידוכי' הא אגלאי מלתא למפרע שבדין תורה באו לידו ומעות דידיה הוא דקיבל, דהיינו מה שהי' מחוייב לפרוע לו אלו הי' ידוע זה שתמות המשודכת נמצא מה שראובן משעבד עצמו להתעסק בחצי פקדון לצורך החתן טעות דמעיקרא הוא, ומעולם לא זכה במחצית השכר שהרוויח אבי הכלה, כדקיי"ל קנין בטעות חוזר, ובפרט על ידי אומדנא דמוכח כזה דבוודאי אלו ידע שתמות בתו לא הי' משעבד עצמו להתעסק לטובת החתן, כיון דמעות דידיה הוא ולחזרה קאי, ודומה לאומדנא דעלמא הנזכרים בש"ס וזכרן הרא"ש בשו"ת כלל ל"ד סי' א' והוסיף מוהר"ם נ"י בביאור דבריו דבאמת אלו נשתתף עמו בשותפות ממש להפסד ולשכר חלק כחלק בזה הי' החתן זוכה בפירות שהרוויח, די"ל דליכא אומדנא דמוכח לברור, דאולי אף אם היה ידוע לו שתמות בתו ויגיעו לו מעות אלו לחזרה, מ"מ הי' משתתף עמו כדי שיהי' לו חבר להפסד, משא"כ בענין עסקא הנהוג בינינו עפ"י הותר המהר"ם דאפי' בשבועה אינו נאמן על ההפסד אא"כ בבירור בעדים דהוא מלתא דל"ש כלל, אך הוא משעבד עצמו בחצי הריווח בעד פלגא דמלוה ובעד פלגא רווח הפקדון משוה עצמו בסך ידוע הוי אומדנא דמוכח, ודומה ממש לאומדנא בש"ס גבי סבלונות הדרי דאמודי' להחתן דלא נתן אלא ע"מ שתכנס בתו לחופה ה"נ בנ"ד אמרינן שלא נתן המעות בהלואה להחתן אלא ע"מ שתכנס לחופה, ועתה שמתה המשודכ' שנתגל' שמעולם בא המעות בטעות ליד החתן ולא היה בהלואה בידו, אלא הי' של אבי הכלה לחזרה ומשום הכי אף אם כבר באו הרווחים מאבי הכלה ליד החתן, יש לדון שמחוייב להחזיר עפ"י אומדנא דמוכח הנ"ל ק"ו בנידון דידן דעדיין לא באו לידו עכ"ד הגאון נ"י הנ"ל.