בריש פרק כיצד מברכין כתב הרר"י בשם ר' אחאי משבחא דאין צריך פדיון אלא כרם רבעי דקיי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ, וכתב בשם מורו לדחות זה, והביא מסוגיא דקדושין ר"נ ורב ענן הוי אזלי באורחא וכו' ולא קיי"ל כרב יאשי' דאמר עד שיזרע חיטין ושעורין וחרצן במפולת יד, ואמאי צריך לומר דקיי"ל כר"י ולא אמר בקיצור דכל המיקל בארץ וכו', אלא ע"כ דאין הכלל זה אמורה בכל מקום, רק גבי מעשר וערלה לבד ע"ש. ונפלאתי על פה קדוש יאמר זה, דלפי ראיה זו ממילא מוכח דגם לענין כלאים לא אמרינן כל המיקל וכו' והרי סוגיא מפורשת שבת קל"ט ע"א ולשלח להו כרם דתניא קישות רט"א אינו כלאים בכרם וקיי"ל כל המיקל וכו' הרי להדי' דגם בכלאים אמרינן כל המיקל וכו' ועיקר ראיית הרר"י ממילא מיושב למ"ש תוס' בשבת שם דדווקא לענין אם הוי מין איסור בזה קיי"ל בח"ל כהמיקל אבל בדבר דתלי בענין הזריעה לא עיי"ש וצע"ג.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.