תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ׳ סימן ט׳

ומה שתירץ הרב מוהר"ז נ"י כבר כתבנו מה שלענ"ד אין קיום לדבריו וביותר דאם נימא בכוונת תוס' כפי דברי הרב דבמקצת הי' שייך שלא להשביע את עצמו, א"כ פשיטא ופשיטא דאין מקום לקושייתם על הרשב"ם, דהא י"ל להרשב"ם דבאמת מיירי במקצת דאי בכולה הוי רק כמתנת שכיב מרע דלא מהני בגר, (כמו דלדעתי זהו הספק האיבעיא, ה"נ י"ל להרשב"ם דבוודאי כן הוא, ומוכח דמיירי במקצת ושייך שפיר גבי א"ג שלא להשביע את עצמו, והן אמת שהרב מוהר"ז נ"י כתב כן בישוב קושית תוס' על הרשב"ם אבל אם נניח שכך כוונת תוס' בתירוצם כפי דברי הרב נ"י פשיטא דאין זה בדרך תירוץ על קושייתם אלא דאין מקום והתחלה לקושייתם, ובאמת אי משום הא הי' אפשר דעל תוס' יש לפרש כפי דברי הנ"ל, ודברי הרא"ש אפשר דמתפרשים כפי דבר מוהר"ז נ"י והרא"ש באמת לא נטה משיטת רשב"ם משום הך קושי' דתוס' אלא מכח קושייתם הראשונה דאין סברא לחלק בין מלוה לפקדון. אמנם לקושטא דמלתא לא נראים לי דברי מוהר"ז נ"י דלענין השבעה אין חילוק בין מקצת לכולו וכמו שכתבתי לעיל, ובעיקר הקושי' צ"ל דאף מה דאמר רבא אי בחליפין היינו שרבא רצה לתקן בכל אופנים אף אם ירצה ליתן במקצת, אבל לקושטא דמלתא ההיא דנפק אודייתא, היינו בכולה וידעו זה חכמי הש"ס שכן הי' דנתן בכולו והוא פשוט ומצינו כזה כמה פעמים דפרכת הש"ס ממה שידעו דהאמורא מיירי בהכי, עיין ברשב"ם פסחים ק"א ע"ב ד"ה לקבע' קמא הדר ובשבת קנ"ז ע"ב בתוס' ד"ה ותרגמא זעירי ודחק ר"י לתרץ דהכי קיי"ל להש"ס שלא פירש זעירי כן אלא משום דבעי לאוקמי כר"ש, ובמנחות ה' ע"א בתוס' ד"ה מ"ט דר"י וכו' דשמא קבלה הי' בידו טעם זה, ובחולין נ"ד ע"א בתוס' ד"ה וחזיי' לדר"מ, דקים ליה למסדר ש"ס דפליגי בדר"מ ובשבועות מ"ז ע"א תוס' ד"ה הלכתא מאי דהא פריך לקמן אם איתא אלמא מספקא ליה והאר"נ ידע הש"ס דכי אמר אם איתא כבר עבד עובדא.