והנה הרב מוהר"ז נ"י רצה לדון להוכיח דדעת הרשב"ם דבהודאה אמרינן גם כן אומדנא, והיינו מתוך קושיית תוס' העצומה דבא"ג לא שייך שלא להשביע, אע"כ דמיירי במקצת והוכחת הש"ס הי' דאי בכולה הוי האומדנא דנתן משום מיתה ולא מהני בגר וה"ה הרב מוהר"ם נ"י כתב דמוהר"ז נ"י סותר לדברי עצמו דדלמא הוכחת הש"ס הי' מדאמר רבא אי בחליפין מוכח דמיירי בבריא ושפיר מוכח דבפקדון לא אמרינן שלא להשביע, ולחנם השיב עליו דהרי חזינן דרבא אמר ג"כ אי במתנה והיינו בשכיב מרע, אלא וודאי דמיירי בשכיב מרע אלא דרבא צידד לכל הצדדים אי בחליפין וירצה ליתן במקצת, ואחר כך אמר אי במתנה ויתן בכולו, או דקאמר אי בחליפין ויתן כשהוא בריא, אי במתנה ויתן כשהוא שכיב מרע וא"כ שפיר יקשה על פשיטות הש"ס דלמא הא דקאמר ולודי היינו כשהוא שכיב מרע ובכולה דל"ש שלא להשביע אע"כ דבכולו באמת עמד חוזר ובגר לא מהני.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ׳ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.