תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ד׳ סימן ד׳

הנה בדין ניקב השלחופית כ' בהגהת ש"ע סימן מ"ה דנהגו לטרוף, אך בנ"ד דהמורה אמר שבדקו ולא הי' בו נקב אף דהשלחופית הי' לקוי שהי' רובו מראה דם והיה מקום לדונו בנתמסמס דדיינינן אותו כחסר שמא הוא כשיעור הרופא גררו אותו כמבואר בש"ע סי' מ"ג לענין טחול ובסי' מ"ח וסי' נ', מ"מ כיון דהוא רק מספק דאין אנו בקיאי' בשיעור רופא גררו וכיון דעיקר הדין דניקב השלחופי' הוא פלוגתא דרבוואת' אם טריפה או לא יש לדונו בס"ס ואף דהוי ספק חסרון ידיעה מ"מ כבר פסק בהגהת ש"ע סימן ק"י להקל בהפ"מ, ומה דדחה רומעלכ"ת נ"י דהכא רבו האוסרי' עד שכמעט בטלה דעת המתירי' ולא נחשב לספק כיון דהרמ"א מחליט דטריפה וודאי, והט"ז מדשתק אודיי אודי והפר"ח כתב מפורש כדעת הי"א וכן האחרונים כולם עכ"ד, אין בזה ממש דהיכן מצינו דהחליט הרמ"א דטריפה וודאי הא י"ל דחושש רק לדעת המטריפי' ודן אותו בס' טריפות ואדרבא ממ"ש הרמ"א והכי נהוג משמע דאינו מחליט כן לעיקר הדין וגם זה אפשר דמס' נהגו כן, ומה זו שתיקה של הט"ז לחשבו כוודאי זהו גם כן דמודה דראוי לכל מורה לפסוק לאיסור כיון דהוי פלוגתא דרבוואת', גם הפר"ח לא בירר דבריו לדינא דרך הכרע' רק בביאור דעת הי"א דרך פשט וגם התב"ש אף דכ' על הרמ"א דגם במקום דליכא מנהג ידוע יש להטריף דאיסור זה תלוי באשלי רברבי משמע ג"כ דרק מס' אסרי' לי' והיכי דידוע דנוהגי' להקל שבקי' להו באופן דפשוט דכל מה שהאחרוני' פוסקים לאיסור בדבר הזה וסוגי' דעלמא כוותיהו היינו הכל משום ספק איסור וכיון דהרמב"ן והטור והמחבר סתמו כן לדיעה א' דמשמע דס"ל הכי לעיקר והרי"ף ושארי הראשונים דשתקי' משמע דס"ל דכשר בוודאי לא מקרי רק ספיקא איסור' ובהצטרף ספק הוי ס"ס.