תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ל״ט סימן ג׳

עוד טענה הבת היורשת שרצונה לדור שם במקום אמה להשלים דמי השכירות ונסתפקתי לדינא לפי"מ דמסיק הסמ"ע סימן שי"ז סק"ה דבמשכיר לחבירו דירה בביתו אינו יכול השוכר להשכיר לאחר דיכול לומר אותך אני יכול לקבל, אבל אחר א"י לקבל עיי"ש, א"כ א"ל דמהאי טעמא יכול המשכיר לומר להיורש אותך א"י לקבל, וכמו כן בעלמא אם בני ביתו של היורש מרובים, י"ל דאינו זוכה לדור שם כמו דשוכר אינו יכול להשכיר למי שבני ביתו מרובים כדאיתא בש"ע שם רס"י הנ"ל, או דנימא אף דאינו יכול להשכיר, מ"מ ירושה דממילא עדיף וברא כרעי' דאבוה, ואין להביא ראי' מההיא דהניח להם אביהם פרה שאולה דמשתמשים בה כל ימי שאלתה אף דאביהם לא הי' לו רשות להשאיל דאין השואל רשאי להשאיל, די"ל דבאמת גם בהשאיל אביהם לאחר לא הי' הבעלים יכולים להוציא מידו, די"ל דאין השואל רשאי להשאיל היינו רק לכתחילה בעלמא, [ועדיין לא מצאתי דין זה דהפוסקים כתבו דאין השואל היינו לכתחילה, אבל מ"מ דיעבד לא לא מקרי פושע לומר אין רצוני, ולא ביארו באם השאיל לאחר והבעלים באים להוציא מידו ולעכבו מלהשתמש אם זהו בכלל לכתחילה או דיעבד] מה שאין כן הכא דאף דיעבד אם השוכר השכיר למי שבני ביתו מרובים יכולים הבעלים לעכב ולמחות בשוכר ההוא כדמשמע להדי' מדברי הגהת ש"ע סי' שס"ג סעיף י' י"ל גם היורש אינו זוכה בזה ועיין בתשו' הרשב"א הובא בב"י סי' שמ"ב וצ"ע לדינא: