תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ל״ו סימן ג׳

וביותר כיון דהיא תלך תחלה לגבות חלק בעלה ואח"כ כשתטרוף מאחי בעלה, והם ירצו לחזור ולגבות האחריות הוי היא כמו קדם וגבה, דבלוה ולוה וקנה קיי"ל דמה שגבה גבה כדאיתא בטור ש"ע סי' ק"ד, ובפרט למ"ש הצ"צ בשו"ת סי' ד' דבחליפין לא אמרינן אחריות ט"ס, אם כן לא יוכלו האחים לחזור עליה מדין אחריות, ובאמת ראי' הצ"צ אינו מוכרעת, די"ל דשאני בעל חוב דאביהם שנטל חלקו של אחד מהם דהספק שיטול מזה כמו מזה דהברירה בידו משום הכי סברי וקבלי מההיא הנאה וכו', משא"כ בנידון דידי' דהבעל חוב של המחליף טורף ל"ש לומר בההיא הנאה וכו' אולי יודע בנפשו שאינו חב לאחרים וליכא ספק פסידה במה שנתן הוא לחבירו, וא"כ דינו של הצמח צדק צ"ע. אמנם עכ"פ הדבר ברור לענ"ד דלא יטלו לאחריות רק שליש כנ"ל, וודאי אם הי' החלקים שווים, י"ל אף דקיי"ל אין ברירה, מ"מ אינה יכולה להוציא ולטרוף מספק דשמא זכו בחלק ירושתם, ובפרט דקיי"ל אין ברירה רק לחומרא, והיינו דמספקינן לדינא כמאן קיימ"ל כמ"ש הר"ן פ"ג דגיטין.