תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ל״ג סימן ב׳

הדברים סתומים אם הי' בו שיעור אונאה דהיינו שתות בצמצום, או שהי' יותר משתות גם אם הי' הסחורה דבר קצוב בשוק שער מקחו או לא, ונראה בפשיטות דאם לא הי' בו אלא שיעור אונאה בצמצום הדין עם שמעון דהא אם הסחורה הי' עדיין ביד שמעון הי' יכול לתבוע אונאה ולקיים המקח א"כ במה שמכרו להנכרי ביוקר הריווח לעצמו ודידי' מכר, אמנם אם הי' שיעור יותר משתות דבטל המקח נראה דהדין עם ראובן, אף בענין דא"י לטעון החזר לי סחורתי כגון דראובן יודע שדרך שמעון למכרו לאחרים והוי כמו המוכר פירות שזרען ולא צמחן, וכן המוכר שור לחבירו ונמצא טריפה בהגליד פי המכה דאף דא"י להחזיר המקח כיון שעומד לעשות כן ההפסד על המוכר, ונראה דהו"ה בביטול מקח מ' השומא יתר משתות הדין כן דחד טעמא אית להו, מ"מ כיון דשמעון מכרן בסך זה להנכרי יכול ראובן לומר דאם אתה תובע אונתך, אני אבטל המקח והמעות שנתן לך הנכרי בעד הסחורה הוא שלי דברשותי הי' הסחורה למפרע, ודומה לזה דאמרינן ב"ב פ"ד אר"ח מכר לו שוה ה' בו' והוקר המקח לוקח יכול לחזור בו ולא המוכר דאמר לי' אלו לא אוניתן וכו' ועיין בהרא"ש שם בשם הר"ר יונה דמ"מ אין הלוקח יכול לתבוע אונאתו ולקיים המקח, ואף דהטור בסי' רכ"ז כתב דיכול לתבוע אונאתו וכ"ה בש"ע סעיף י"ב, ובב"י הקשה דהא בדברי הרא"ש משמע שהסכים לרבינו יונה ונדחק בזה. לענ"ד אין בזה סרך קושי' דהא מבואר בלשון רבינו יונה דהטעם כיון דהלוקח הי' יכול לחזור ממקחו לא נתקיים המקח עד עתה, ואין המתאנה יכול לתבוע אונאתו עיי"ש, והיינו דווקא לר"ח דס"ל דיד המתאנה על העליונה רצה תובע אונאתו רצה מבטל מקחו, אבל למה דקיי"ל דבשתות א"י לבטל המקח מיד נתקיים המקח ויכול לתבוע אונתו, ושפיר סתם הטור וש"ע [ומה דהעתיק הרא"ש לר"י אף דאין נ"מ לדידן, צ"ל דכתב כן דנ"מ להיכי דהתנה הלוקח בפי' דיהי' ידו על העליונה]. אמנם כ"ז בשיעור אונאה דנתקיים המקח מיד, אבל בביטול מקח והוקר אף דהלוקח יכול לחזור ולא המוכר מ"מ א"י לתבוע אונאתו, דכיון דתובע אונאתו לא נתקיים המקח וברשות מוכר אייקר, וה"נ בנדון דידן, דמה שנתן הנכרי יותר משיווי המקח הוי כאלו הוקר וא"י הלוקח לתבוע אונאתו. עוד נראה ראי' לזה מההיא דש"ע סי' רל"ד דהשוחט פרה ומכרה ונודע שהי' טריפה אם מכר הלוקח בשר זה לנכרי יחשוב עם הטבח וכו' משמע דיחשוב שיעור הדמים שלקח מהנכרי, וכ"כ בסמ"ע סק"ג ובתיו"ט ספ"ה דבכורות, הרי דאינו יכול לומר מזלא דידי גרם, והיינו גם כן מטעם הנ"ל דכיון דהמקח בטל ברשותו אייקר וכנ"ל, כ"ז נ"ל פשוט לדינא.