תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק כ״א סימן ח׳

והנה מעכ"ת נ"י הביא ראי' לחילוקו, דלכאורה יקשה מ"ש אבד שטרו מאבד משכונו דהיכי דאינו חייב מדין שומר אף בפשע וכגון דהי' שמיר' בבעלים דהדין דגובה חובו אף דנפסד הלוה, אלא ע"כ דהחילוק דבמשכון מסתמא הוא לא ימצאנו דאזלינן בתר רובא, והחשש רק שמא ימצא אחר ולא יהא הוא המפסיד בידים, משא"כ באבד שטרו חיישי' דמי שימצאנו יחזירנו להמלוה דלאו כולה עלמא דינא גמירי לענ"ד חילוק זה אינו מספיק דהא בפשע במשכון והוי שמירה בבעלים כל ענייני פשיעה בכלל אף היכי דטוען לא ידענא היכי אותביני', ובזה שפיר יש לחוש שהוא יהא נזכר מקום הצנעתו וימצאנו, גם יש לעיין מהא דכתב תוס' פ"ק דגיטין דבישראל שאמר לישראל מנה לי בידך תנהו לפלוני נכרי במ"ג דיכול לחזור בו דבגוי לא תקנו מעמד ג', ומ"מ היכי דאינו יכול להשמט מנכרי נותן לנכרי ומפטר, ועיין בהרא"ז שם דכתב הטעם כיון דידוע לו שכן דנים העכו"ם איהו דאפסיד אנפשי', וכן העתיק הסמ"ע, מלשון זה נראה בעליל דלאו מדין מזיק ממש אייתי' לדונו כמסר דלא היה כוונתו להזיק, אלא דמ"מ כיון דבגרמתו נפסד הלוה אמרינן איהו דאפסיד אנפשי' ובזה הקשה הא איהו אינו מפסידו ומזיקו בידים אלא דגרם דהנכרי יגבה ממנו ומפסידי' אותו מחובו, ומ"ש מאבד המשכון דבוודאי נפסד הלוה נימא ג"כ דהמלוה אפסיד אנפשי', א"ו נראה ברור דהחילוק הוא כך, דבמשכון פסידא דהלוה שנאבד משכונו הוא ענין בפני עצמו ואינו נוגע לפרעון החוב, והוי כמו פקדון בעלמא שנתן הלוה למלוה ופשע המלוה דפשיטא דמשום זה לא נפסיד המלוה את חובו, משא"כ באמר תן לנכרי במ"ג דצריך לפרוע לנכרי, בזה אמרינן דאין צריך לפרוע להמלוה דכל דאינו נפטר בפרעון להמלוה ויצטרך לפרוע עוד פעם בין לו בין לאחר לא מחייבינן להלוה לפרוע לו ומש"ה גם באבד שטרו מפסידים להמלוה כיון דפרעון זה עדיין לא אפטר מחיובו דאפשר יצטרך לפרוע שנית, וכיון שכן אין הכרח לחילוק מעכ"ת נ"י דיש לומר אף היכי דהחשש שאחר יגבה ממנו אינו חייב לפרוע כמו במעמד ג'.