שוב טענה הבתול' הנ"ל שאמרו לה ב' עדי' מק"ק מעזיחאד שהחתן הנ"ל הגיד לפניהם קודם מיתתו שקיבל ממנה ד' ר"ט בזה נ"ל דאין מוציאי' מידה אף בלא שבועה אף דאין מקבלי' עדים בפני ית"ק, מ"מ הא לכמה פוסקי' בעידי צווא' מקבלין כדאית' בש"ע סס"י ק"י בהגה. ועיין בכה"ג דמספק יכולי' היורשים לומר ק"ל דאין מקבלי', וא"כ בנ"ד דהיא מוחזקת יכולה לומר ק"ל דמקבלי', וביותר דהרשד"ם ח"א בתשובה סי' קצ"ז כ' דאין היורשי' יכולי' לומר ק"ל, דדווקא היכא דיכולי' לומר ק"ל שלא יגבו מאתנו כלל משא"כ בעידי צוואה דעכ"פ כשיגדלו יגבו מהן אלא דהחשש שמא א"י לגבות מהם עכשיו דכשיגדלו יבררו לבטל העדות והוי חשש רחוק וא"י לומר ק"ל, גם הא במהרי"ט חו"מ סי' ז' כתב דבשטר ואיכא עדים שהודה בכה"ג מקבלים בפני ית"ק כיון דעיקר הגביי' מכח השטר.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.