תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״ב סימן ה׳

אולם כ"ז לטרוף אחר מיתת בעלה, אבל לבטל המכר מיד נ"ל דא"א לה להוציא מהלוקח, עיין בב"ש סי' צ' ס"ק מ"ז דבנצ"ב שמכר בעלה מחלוקת הפוסקים אם בטל המכר מיד, וגם אף לפסק הש"ע שם דהמכר בטל מיד והיינו כברייתא יבמות פרק אלמנה מ"מ אין ללמוד מזה בנ"ד שמכר השדה שמשועבד לה לנצ"ב אף דבברייתא שם קתני או שהכניס לה שום משלו, מ"מ הא כ' הרמב"ן במלחמות ובחידושיו די"ל דהיינו שהכניסה לו ממון בנדוני' ושמו שדה שלו וכ' לה אותו שדה שיהי' לה במקום השום וקבל אחריות עליו עיי"ש, אף דבחי' הרמב"ן פ"ג דב"ב לא משמע כן, מ"מ כיון דבלא"ה בנצ"ב להרבה פוסקים אין המכר בטל מיד, אם כן עכ"פ בכה"ג מידי ספיקא לא נפקא, ובספיקא כהאי נראה דהלוקח מוחזק, אף דהספק אם המכיר' בטל למפרע מיד, דהרי הרי"ף כ' ביבמות עלה דההוא ברייתא דמכרו שניהם דלא אפשיטא שפיר דנעביד בה מעשה, הרי דמספיקא לא נפקינן מלוקח, וכן מבואר מדברי הרמב"ן שם במ"ש על הירושלמי כיון דאנן לא קים לן פסקו דבני מערבא המכר קיים, ועל הבע"ח להביא ראיה עיי"ש, ואף דהבעל הבטיח אותה בשטר שאין לו זכייה בהם למכרם, ואף שרציתי לצדד דהכוונה שנתן לה המקומות בדרך מתנה במעכשיו בתנאי באם ימכרם יהי' למפרע שלה שתתבטל המכיר', מ"מ י"ל דאין לנו לפרש השטר מה דלא נזכר בו, ולזה לפי שעה זכה הלוקח, ואחרי מיתת בעלה, כיון דהסכים עמי הגאון נ"י הנ"ל עבידנ' בה עובדא דיכולה לגבות מהלוקח, כנלע"ד: