ואשר הקשה לי ש"ב רופמעכ"ת הגאון נ"י וז"ל שבועות י"ז ע"ב תוס' ד"ה אבל חייבי' על עשה וכו' עשה דנדה לא תעביד הוא, משמע מדבריהם דחייבי' קרבן על עשה כזו והוא תמוה וכי חייבי' ב' קרבנות על עשה ועל ל"ת, כמו שדייק הר"ן והרשב"א וביבמות ט' ע"א תוס' ד"ה מה ע"א וכו' ומיהו לרבי דגמר גז"ש מעלי' וודאי דאינו חייב על כל שאין ל"ת, וכ"כ תוס' יומא דף פ"ה על פורק עול ומפיר ברית, ובדף י"ח ע"ב כתב תוס' בד"ה לא תעשה דכל קושית הש"ס מנ"ל דאין חטאת עד שיהי' בו לאו, ואפשר לדחוק דתוס' דף י"ח אליבא דר"י ובדף י"ז אליבא דחכמי', עכ"ז תמוה שגם אליבא דחכמים לא מצינו, אמנם תוס' זבחים ק"ו ד"ה אזהרה מניין וכו' וא"ל דסוגיא דידן כרבינא ומצי למימר אליבא דקרבן בעי אזהרה וכו' קשיא דרבא אדרבא עכ"ל, וקשיא לי מאוד לפ"ז ר' דס"ל קרבן בעי אזהרה וכי יסבור דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין, ויותר מזה יקשה על הרמב"ם דבהלכות יבום וחליצה מביא לימוד דר' ולקח ולקחה ולא גז"ש דעלי'], וצ"ל כתי' הש"ס דעליה מבעי לי' לגז"ש דחטאת, ונכון הוא בשיטתי' דפסק מגדף היינו מברך השם ופסק כחכמים דרע"ק בריש כריתות דמגדף ומברך השם פטור מקרבן שאין בו מעשה ואם כן לא יוכל לפסוק כרבנן דעלי' לאסור צרות דא"כ צ"ל הקישא דריב"ל, וזהו ל"ש לפי ההלכה דהא א"א לומר הוקשה כה"ת למגדף מה מגדף שיש בו מעשה וחייבי' עליו קרבן דהא מגדף אין בו קרבן, לזה לקח לו הרמב"ם לפסוק כר' לאיסור ערוה מולקח וגז"ש לחטאת, א"כ צריך שיהי' לאו כמו באחות אשה כמ"ש תוס' וא"כ צריך אזהרה לקרבן וקושי' הש"ס במכות במק"ע דלמא בעי אזהרה לקרבן, ויהי' מוכרח מזה דלאו שניתן לאזהרות מיתות ב"ד לוקין עליו, והוא לא פסק כן, ע"כ לשון ש"ב נ"י.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
