תשובות מהרש״ל · חלק ע״ה סימן ג׳

ובדרשו' מהרי"ל כתב וז"ל מהר"י סגל הורה היתר חלב שנחלב בי"ט ראשון של עצרת או בשבת שלפניו ה' סיון ע"י גוים לאוכלה בשני בשבת שהוא י"ט שני ואמ' מהרי"ל דאית' בהג"ה באשר"י מא"ז דאין לדמותו לביצה והטעם משום דיש היתר ע"י אמירה לגוי משום צער ב"ח דבהמה לא אסח דעתיה מיניה לגמרי כמו ביצה ע"כ אכן בהג"ה אשר"י בריש ביצה כתב לאיסור בשם א"ז ועיינתי באז"ג והאריך לאיסור ואולי טעות סופר הוא ובספר אחר מצא להיתר סוף דבר פסק מהרי"ל להיתר משום טעם זה ויפה כת' ועוד אסייע לדבריו דאינו דומ' לביצה שאינה עומד בכל יום להוליד ביצה מה שאין כן בעז ופרה שעומ' בכל יום לחלוב אות' ומשו' צער ב"ח שרי נמי לומ' לחלוב הבהמ' בשבת א"כ אין שם נולד כלל עליה לא בשבת ולא בי"ט ומ"מ החלב שנחלב בשבת אסור לכ"ע משום משקין שזבו כמו שכת' הטור וכן המנהג אכן בי"ט אין להחמיר מאחר דשרי ביה אוכל נפש וכה"ג דרב יהודאי גאון התיר אפי' לכתחיל' סחיטה בי"ט וכל מידי דמשתי באפי' ובישול ונהי שהאחרוני' אסרו ולא התירו אלא לחלוב לתוך הקדירה ואשכל של ענבים לתוך הקערה מ"מ במידי דאתי ממילא אין להחמיר בי"ט כמו בשבת וא"כ האי חלב שחלבה גויה בי"ט שרי אנן החלב בשבת אסורה בי"ט של אחריו משום וכאשר יפסק באז"ג וכזה לית ביה ספיקא ומ"ה לא היתר מהרי"ל החלב שבחלב בשבת אלא ביום שני של י"ט ולא ביום ראשו' אבל החלב שנחלב ביו' ראשו' היתר באות' יום גופ' רזו"ל אף החלב שנחלב ביום ראשות לא התיר אלא ביום שני דא"כ הלא ביצה גופא שנולדה בראשו' שרי בשני ולמאי כתב שאינו דומה לביצה אלא כדפרי': דברי שלמה לוריא: