תשובות מהרש״ל · חלק ע״ה סימן ב׳

תשובה יראה הדבר צריך דקדוק כי מלשון סתמ' דגמרא משמע שאין איסור בדבר ולא אמרו בפר' חבית שמותר לחלוב דוק בתו' קדיר' שיש בה מאכל אלא שהחולב הוא ישראל ואסור למעבד משק' בי"ט ואי לא היה בא לאוכל הוי כעובד משקה אבל בגוף החלב משמע שאין בה שום צד איסו' דסתמ' קשרי אבל יש מן המפרשי' שכתבו דלא שרי האי חלבא אלא בעז העומדת לאכילה אבל עז העומד' לחלבה אסורה כמו שכתב הסת' והסמ"ג ואומר אני לא מבעיא לאותן דס"ל דלאו הלכ' כר"ש במוקצה אלא בשבת אבל בי"ט ק"ל כר' יהודא א"כ אסורה החלב אגב אמה משום מוקצה כדאמ' רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזת ותרנגולת לביצת' ותורא לרדיא ותמרי דעיסקא באנו למחלוקת ר' יהודא ור' שמעון אלא אפי' לפי דעת ר"ת דפסק כר"ש אף בי"ט מ"מ חלבה אסורה משום נולד אם לא היתה הבהמה עומדת לאכילה אף שדעת הרא"ש והטור בנו דבין מוקצה בין נולד שרי אף בי"ט אכן בעל ה"ג פסק לאיסו' וכן הוכיח ר"ת בראיי' ברור' מהני גורעני פרסייתי דאסירי וכן דעת הסמ"ג וכן פס' בא"ז דאפי' החלב היוצ' ע"י גוי או ממיל' אסור' אף בי"ט כשאינה עומדת לאכיל' אלא שהאשר"י והטור לא חלקו בזה וכתבו סתמ' דמותר לחלוב בתוך הקדיר' שיש בו אוכלין והכלבו כתב י"א אפי' עז העומדת לחלבה אין חלבה מוקצה אם אינו עומד לגבן וליבש הגבינות לסחור' דומיא דתרנגולת העומדת לגדל בצים ולגדל אפרוחים וכן דעת הר"ז ע"כ ואין זה אלא נביאו' דמניין לנו להקל מסבר' הכרס כי אדרב' משמ' בתלמוד דתלוי בעומדת לחלבה לחוד וראיתי בדברי הר"ן פ' חבית שכתב בשם הרמב"ן דשרי לחלוב לתוך הקדירה אפי' בשבת אפי' מאן דאית ליה מוקצה ונולד שאין מוקצ' מחמ' איסור הכא מעצמו כגון זה דלא דחייה בידים כגון נר אינו אסור אלא בעוד האיסו' עליו אבל האי חלב שנחלב בהיתר ונסתלק ממנו האיסור לגמרי אפי' תאמר שהעז אסורה משום מוקצה חלבה אין בה איסו' ולפי זה שרי האי חלב שחלבו הגוי אף בשב' שהרי לא אתעביד ביה איסורא שהרי שרי לומר לגוי לחלוב הבהמ' בשבת משום צער ב"ח אכן ראייתו שהביא הרמב"ן מה' דאמרי' פר' קמ' דביצה שבת דעלמ' תשתרי ומשני גזירה משום שבת הבא אחר י"ט אלמא אעפ"י דבשבת אסורה התרנגול' משום איסור שחיטה אפ"ה הביצה שיצא ממנה נסתלק ממנה איסור מוקצה וראייה זו דחוי' היא דהתם איירי להדיא בתרנגולת העומד' לאכילה דלא שייך ביה איסו' נולד כלל דאוכל' דאיפרת הוא ואף שאסורה בשבת איכא לאוקמה שהיה חולה בבי' בין השמשו' א"כ כמו שתירץ הר"ן בריש ביצה דלא שייך איסור נולד אלא בתרנוגלת העומדת לגדל בצים דנסתלק ממנה תורת אוכל לגמרי אבל בתרנגולת העומדת לאכיל' דאית ביה תורת אוכל א"כ ביצה הבא ממנה אוכלא דאיפרת הוא ואעפ"י שאסורה התרנגולת בשבת איסורא הוא דרביע עלה ואינה אסור' משום מוקצה אלא היא לחו' אבל הבא ממנה לא נאסר כי לא נפקת מתורת אוכל ולא שייך איסור נולד בביצה וכן בחלב של עז העומדת לאכילה דשרי החלב אף בשבת ע"כ א"כ לפי זה אין לנו היתר בחלב שחלבו הגויה דהא פרות שלנו אינם עומדות לאכילה אלא לחלבה.