תשובות מהרש״ל · חלק ו׳ סימן ד׳

וקודם שאכנס במבוי העניין מוכרח אני להביא תוכן שמעתא דמסיק הא דאפשר הא דלא אפשר כו' ואז מתוך לשון התלמוד ושיטות הסוגיא אשר לפנינו יבואר שאילתינו וזהו לשון התלמוד דרש רבא אשה חופפ' בערב שבת וטובלת במוצאי שבת אמר ליה רב פפא לרבא והא שלח רבין באגרתי' אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה הא בעינן תכף לחפיפה טבילה וליכא הדר אוקי רב' אמוראי עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעו' הן בידי ברם כך אמרו משמיה דר' יוחנן אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה וליכא והלכת' אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והילכת' אשה לא תחוף אלא בלילה קשיא הילכתא אהילכת' לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר ופי' רש"י ותמה על עצמך כו' שהרי בקושי התירו להרחיק חפיפ' מטבילת' כל כך אלא משום דאי חפיפ' בליל טביל' אימר לא חייפ' שפיר משום דממהר' לטבילת' מתוך שמהומה לבית' ופי' הא דאפשר לחוף ביום חופפת ביום הא דלא אפשר לחוף ביום כגון מוצאי שבת לא תחוף אלא בליל' והשאילתות פירשו הא דאפשר לחוף בליל טבילה שהוא חול לא תרחי' החפיפ' מן הטבילה כלל ואפילו היום כמו כן חול לא תחוף אלא בלילה והא דלא אפשר כגון שליל טבילה י"ט או שבת אז תחוף ביום שלפני הטבילה ור"ת פירש ותמה על עצמ' זהו כפל מילה כלומר היאך אתה אומר דבר זה שאשה חופפת ביום וטובלת בליל מוצאי שבת והא בעינן סמוך לחפיפה טביל' וליכא והלכתא אשה חופפ' ביו' וטובל' בלילה פירוש בע"ש וטובל' במוצאי שבת והילכת' אשה לא תחוף אלא בלילה פי' במוצאי שבת ולא תמהר לחוף בערב שבת הא דאפשר לחוף במ"ש ליל שהוא חול תחוף בו ולא תמהר לחוף מע"ש והא דלא דאפשר לחו' במ"ש ליל טביל' כגון שהוא י"ט חופפת מע"ש אעפ"י שטבילת' למ"ש או ליל שיני בשבת והם שני ימים טובים אחר השבת ולא איירי כלל תלמודא באיסור חפיפה שחרית וטביל' ערבית בלא הפסקת יום וכן לא איירי כלל באיסור חפיפת לילה והנה לכאור' נרא' שהדע' נוטה להחמיר כפי' רש"י שאסור לחוף בלילה לכתחילה מדפליגי אמוראי לעיל אי שרי לחוף ולטבול בלילה דמר זוטרא אוסר ורב חנינא מסור' שרי ומאחר דמר זוטרא אוסר א"כ למה לנו להתיר לכתחילה ואף דמייתי עובדא מהא דאבא מרי ריש גלות' דאקוט אתתי' ואזל רב נחמן חתניה לפייס' שתטבול בלילה וא"ל אטו דודי חסרת' כו' היינו בדיעבד שהרי היה לה קטט' ביום עם בעלה ולא רצת' לטבול ומה שכתבו' התו' וז"ל ומ"מ לפי' רש"י נראה דמותר לחוף בליל טבילה אלא שטוב לה יותר לחוף ביום מפני שמהומה לבית' וכן משמע מדקאמר אשה חופפת ביום ולא קאמר אשה לא תחוף אלא ביום כדקאמר באידך הילכת' אשה לא תחוף אלא בליל' וכן משמע לעיל בעובדא דריש גלות' דמותר לחוף בליל טבילה ולא מסתבר' לפלוגי משום דאיקוט מדמייתי מהאי עובדא דנידה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס ע"כ אומר אני בודאי מתוך הלכה מוכח דשרי אף בלא אונס מ"מ לא מצינו דשרי אלא בדיעבד והיינו היכא שעברה ולא חפפה דשרי כדי שלא תדחה הטביל' ולבטל העונה אבל לכתחילה מאן לימא לן דשרי ושמא אף ר' חיננא דשדי לא התיר אלא בדיעבד ועוד מאחר דבני ישיבה איבעי להו אם תוכל לחוף בלילה וכו' משמ' שספק היה להם אי שרי אפילו בדיעבד וא"כ לכתחילה בודאי אסור וכ"ש שנדחו בזה דברי השאלת' שפי' אפ"י לכתחילה לא שרי לחוף ביום אלא דווקא בלילה דהא לעיל בסוגי' משמע דאיפכא עדיף וכן השיג עליהן הראש והרא"ש פסק נמי בספרו כרש"י כאש' כתב המרדכי וזהו זכות למהר"ז החולק אכן כי דייק שפיר ומעיינ' בשמעת' נראים דברי השאלתו' עיקר דדבר תימא הוא לפי רש"י שבתחילה אמר ותמה על עצמ' כו' כלומר שבדוחק גדול התירו להרחיק החפיפ כו' ובמסקנא יאמר שלכתחילה עדיף להרחיק החפיפ' מן הטבילה ולחוף במים היכא דאפשר הפך העניין ע"כ נראה כפירושים שפירשו המסקנא כפי' התימא שאמר בתחילה שלא להרחיק החפיפה מן הטבילה כלל אם לא היכא דלא אפשר אבל היכא דאפשר טוב יותר לחוף בלילה ולא קשה מסוגי' דלעיל דמשמע דלכתחיל' אסור וכן היה נוטה דעת בני הישיבה מזה לא קשה מידי דאפשר לא ידעו הא דשלח רבין משמיה דר' יוחנן כו' דלא עדיפי מרכא שטעה בזה ואמר הדברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי כו' אכן לפי' ר"ת דפי' שלא איירי כלל בימי החול באיסור חפיפ' שחרית או איסור חפיפת לילה יש מקום לחלוק ולומר שמשמע שאסור לכתחילה כדפי' אכן נראה בעיני שפי' ר"ת שפיר דלא איירי כלל בימי החול דחוק מאוד דא"כ היה לו לומר ותמה על עצמך היאך חופפת בע"ש וטובלת במ"ש מאחר דבהכי איירי הסוגי' ולא איירי בימי החול כלל וכ"ש דקש' מסתמ' דתלמודא דקאמר והילכתא אשה חופפת ביום וטובל' בלילה ה"ל למימר והילכת' אשה חופפת בע"ש וטובלת במ"ש דהא שקילות' וטירות' דתלמודא דלעיל מיניה בהאי לישנא איירי ע"כ נראה דלא כפירושו וראייה לדברי שהרי המרדכי הביא שני הפירושים ופי' ר"ת לא הזכיר וכן רבינו ניסים בפירושו לא הזכירו והנ"ת תלמידו של ר"י נמי לא הזכירו ומאחר דפירוש ר"ת ליתא א"כ כבר הוכחתי דבט"ו דברי רש"י נגד דברי השאלתות ואף שתלמיד כמוני אינו ראוי להכרי' בין הקדמוני' אכן מאחר שכתבו האחרונים בכמה מקומות שאין לפו' מדברי השאלתות שרוב דבריהם דברי קבלה ג"כ אילך בעקיביה' ולא אזוז מפירושם ובפרט מאחר שהרי"ף והרמב"ם תפסו מדבריהם וא"כ בטלה זכותו של החולק אכן יש לו למצא זכות ממה שכתב הסמ"ג ולכל הפירושים נשים שלנו שחופפות ורוחצות בחמין עד הער' וטובלת בלילה שמנהג כשר הוא ומדקאמר מנהג כשר הוא משמע שכך נהגו וקבלו חומרא על עצמן וא"כ אין לסתור ממנהג אפילו בדיעבד היכא שאפשר שהרי מצינו כמה חומרו' שהחמירו בנות ישראל על עצמן כגון טיפ' דם כחרדל כו' ונקרא בתלמוד חומרא דר' זירא משום שהוא פירסם החומר שלהן וזו היא חומרא יתיר' יותר ממה שהחמירו עליהם חכמי ישראל שבתחילה לא תיקנו להחמיר יותר ממה שתיקן רבי בפ' אחרון דנידה ראת' יום אחר תשב ששה והיא שנים ששה והן שלש שבעה נקיים וכמעט שהספיק להם תקנה זו ואפ"ה חששו בנות ישראל והחמירו על עצמן לישב ז' נקיי' אפי' על טיפת דם בחרדל כמו שביאר המ"מ וכל חכמי הדור תפשו גזירותו עד יום הזה ולא מנינו מי שפקפק ח"ו בזה ואין לומר מאחר שהנשים קבלו חרט' על מנהגם נמצא שיש להם עתה מנהג בטעות ובוודאי אתה רשאי להתיר להם המנהג ע"י חרטה כמו שכתב להדיא האשר"י בפ' מקום שנהגו הא דאמרי' דברי' המותרים ואחרים הגו בו איסור שאי אתה רשאי להתיר בפניהם היינו בלא חרטה משו' לא יחל דברו אבל החכם יכול להתיר בחרטה ופתח וא"כ אין לך פתח גדול מזה. משום חשש הרגש טבילה כו' זה אינו חדא דאין שייך לומר להתיר בחרט' אלא מה שנהגו מקצת ההמון ולא כולו כדמשמע הלשון ואחרי' נהגו בו איסור אבל מה שנתנו בו כל ישראל וקבלו עליהם אי אפשר להתיר כמו שאי אפשר להתיר חומרא דר' זירא משום דהוי דבר שנאסר כמניין שצריך מניין אחר להתירו ואי אפשר להתקבץ כל הגולה כאחת להתיר הדבר וא"כ איך יבא מקצת העם להתי' האיסור ע"י סיכ' וחרטה שפגע בהן מה שנתפשט ונאסר לכל ישראל אכן אי דייק' שפיר תמצא להדיא שלא כיון הסמ"ג במה שכתב מנהג כשר הוא להיות המנהג כשר וחזק לילך ביום למרחץ ולחוף ולא להמתין עד הלילה אלא כלומ' מנהג כשר הוא שרוחצו' עד הלילה ואינ' הולכות מן המרחץ קודם הלילה שזהו אסור לזוז ממנהג אלא היכא דלא אפש' כגון בע"ש ותדע שכן הוא ואעתיק לשון הסמ"ג אחר שהביא פי' השאלתות כתב וז"ל ולפי זה הפי' נשים שלנו שחופפות תמיד ביום הואיל ונכנס שם בחמין בעוד היום גדול ושוהת שם עד הערב וחשוב' חפיפה זו כאילו היא בלילה לד"ה ור"ת מפר' שאין מדב' כלל בימי החול אלא כך הוא אמר במקום שאפשר לחוף במ"ש תחוף בלילה ולא תדחק לחוף מע"ש אבל במקום שאי אפשר לחוף במוצאי שבת כגון שאירע בו יום טוב או חופפת בע"ש אעפ"י שטבילת' בליל מ"ש או בליל שיני בשבת שהוא יום טוב וכל הפירושים נשים שלנו שחופפ' ורוחצות בחמין עד הערב וטובלות בליילה מנהג כשר הוא עכ"ל ועתה פקח עיניך וראה שבתתילה לא כתב אלא שהמנהג של הכשי' שלנו מספיק אף לפי השאלתות ובא להשמיע שאף השאלתות מודים לזה ובלשון זה כתב הס"ת ז"ל ואף רב אחאי בעל השאלתות דאוסר לחוף ביום כי יוצאה בעוד היום גדול אבל אם היא שוהה שם עד הערב מודה דשרי ע"כ אלמא דלא עדיף מה' דחופפו' בליל סמוך לטבילה ממש והיינו טעמא משום דאיכא למיחוש שמא לא תה' רוחצות וחופפת עד סמוך לטביל' אלא תשב בבטל' ותספ' עם חבירת' וא"כ איך יכתו' בסוף שלכל הפירושים מנהג כשר הוא ויהיה הכרח לעשות כי ועוד למה לא כתב לעיל שמנהג כשר הוא מיד אחר פי' השאילתות אלא בודאי בתחילה כתב דאף השאלתו' מודים בזה ומה שכתב בתחילה ולפי זה הפי' כו' אפי' לפי זה הפירוש של השאלתות נשים שלנו כו' ובסוף כתב שלכל הפירושים כלומר אפילו לפי ר"ת דלא איירי תלמודא כלל בדיני' חפיפ' בחול מ"מ מודה שמנהג כשר הוא שרוחצות עד הליילה ואינ' הולכות מן המרחץ כי היכא דאפשר וזהו מנהג כשר הוא ואין לסור ממנה וגם שתהא עיסק' בחפיפ' עד עת הטבילה בלא בטלה ועל זה כתבו נמי התוספו' לעיל ותבא עלי' ברכה אבל בלעשות החפיפו' דווקא ביום על זה לא כתב במדי וטוב לעשות בלילה כמו ביום אפי' כפי מנהג שלהם לפי דברי ומה שנוהגות הנשים ליכנס במרחץ בעוד היום גדול זה אינו משום חומרא דרש"י אלא עצה טובה להם שלא יהיו מהומ' לבית' וגם לא יצטרכו לשהות בלילה וא"כ בטלה כל זה תו של מהרר"ז החולק לפי הראיות שהבאתי עד הנה כתבתי לפי שורת הדיין ופסק הלכה אשר נראה בעיני ועתה אכנס לפנים משורת ההלכה כדי שלא יבא בעל דין לחלוק ואומר שאף אם יבא מהרר"ז החולק לסתור בדעתו כלן מה שפניתי ויאמר דהלכה כרש"י וא"כ אסור לכתחילה לחו' בלילה מ"מ אין לו זכות וטענ' לחלוק על הגדולים מאחר דבדעבד שרי אפי' בלא אונס כאשר כתבו התוספ' אלמא דאין איסור בדבר אלא שטוב יותר לכתחילה א"כ פשוט' דהיכא דאיכא חשש איסור שלא ירגישו בטבילה הן שהוא איסור מבורר כאשר כתבנו וגם לפעמים הצנועים ובאן לידי ביטול טבילה בזמנה ועונת' מצוה פשיט' דיש להן לעשות החפיפ' בלילה ואף אם יאמר מהר"ז שהמנהג שנהגו הנשים לחומר' היינו להכנס מבעוד יום ומשום חשש דרש"י דשמא לא יעשו חפיפה בראוי אגב דמהומות לביתה ונאמר מאחר שקבלו הנשים עליהם חומרא זו משום חשש דחפיפ' שתהא מתוקנה בכל הצורך ותפסו איסור להכנס למרחץ בלילה ולעשות חפיפה בלילה כ"א מבעוד יום וא"כ נאמר שאסור לסתור מנהגם ועל זה הקפיד מהרר"ז אפי' הכי נראה פשוט מאחר דתקנה קלקלתן שיבאו לידי איסור המבואר בתלמוד שקרא על בנותיהם ארור שוכב עם בהמה פשיט' ופשיטא דיש לדחות מנהג איסור קלילא מפני האיסור חמור ואין זה קרוי ביטול מנהג והיתר האיסור אלא אדרבא תיקן וגדר הוא לתקן שלא יטבלו בעניין שירגישו האנשים בטבילה כ"ש שזה החכם תיקן ג"כ חששה של רש"י שתעמוד במרחץ כעין שעה והחמיר יותר ממה שהחמירו הראשונים ועוד אני אומר דאפילו לשבקיה ליה למהר"ז כל טעותיו ויאמר שמנהג חזק הוא ואסו' לבטלו ומקפיד בחשש הרגש טבילתן ויאמר שאין בו פעולת און וגם כל העדה כולם קדושים וחלילה שיביטו בהן ואדרבה יסתירו עיניהם מלראות והנשים המתביישות חוששים לחומרא יתירה בלי הכרח אפ"ה נראה דשפיר קעביד לבטל המנהג אפי' מפני חששה קטנה לפי שאין שייך לומר אסור לסתור המנהג אלא במילתא דפסיקה במה שנהגו איסור בדבר אז אין לסתור ולהתיר הדבר אבל הכא שאי אפשר לומר שתפסו איסור בחפיפו' הלילה מחמת שמהומה לבית' ואי אפש' שיעשו החפיפה כהוגן זה אינו שהרי היכא דלא אפשר כגון מוצאי שבת נהגו הנשי' בעצמן לעשות החפיפה בלילה אלמא שלא החליטו הדבר לאיסור וא"כ אפי' תאמר שנהגו לחומרא ולומר שזהו עדיף טפי א"כ היכא דמתביישות הצנועו' מפני חשש איסור שיכולין לסתור העניין ולעשות כמו שאינו אפשר מאחר שאין איסור מבורר בדבר וא"כ לפי האמת יצא מהרר"ז החולק על הגדולים נקי מכל זכותיו.