תשובות מהרש״ל · חלק ל״ז סימן ו׳

הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו ולפניו חשיכה כאורה וממנו תצא תורה ואני קטן שבתלמידיו ותולעת ולא איש ובינ' אדם אין והיה ראוי לי לקיים ויראוני נערי' ויחבאו רק תמכתי את עצמי כיון שמלאכתי מלאכ' שמים ור' עקיב' אמ' לר' מאי' כשאמ' לו לבלר אני הזהר במלאכתך שמלאכת' מלאכת שמים אמרתי גם אני להעתיק את תלמודי לפני ר' ומורי אלופי ומיודעי הגאון מהר"ר שלמה לורי"א כדי להורות לי על ימין או על שמאל ואיני צרי' לכתוב דעתי ולשון הפוסקים כי לעולם יסדר אדם את תלמודו בדרך קצרה: השאלה שיצא מן הותיקין על פרשת והיה אם שמוע של תפילין וכו' על זה שאלתי שאלות רבות האחד ראוי לדקדק מה הוא סברת הפוסקים שפסקו ג' ראשונות פתוחות והיה אם שמוע סתומ' רק בעל העיטור כתב כולן פתוחות והלא רב נחמן פסק במזוזה הלכה בפתוחה ועוד תימ' למה לא הזכירו לא תנאים ולא אמוראי' בפלוגת' תפילין והלא לפי ראוי שיהיו מחולקים הרבה כמו תפילין ראש על ד' קלפי' וכל פרשה בבית בפני עצמו ולא מצינו בזה דוגמא שיהיה פ' או ס' מקלף לקלף ומבית לבית לכן ראוי היה להזכיר ועוד אדרב' אם לדקדק בבריית' שמקשה ממנו בגמר' ס"ת שבלו ותפילין שבלו אסור לעשות ממנה מזוזה שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין ש"מ אף פתוחה לא אגליין אעפ"י שהתרצן דוחה את המקשן מ"מ משמע מלשון הבריית' שהיא פ' וסתם הפוסקים מחמירין בה יותר אם שינתה ועשא' ס' פתוחה פסולה ועוד יש לדקדק בלשון הרמב"ם בהלכו' מזוזה כתב הריוח שבין שמע לוהיה סתומ' ותפילין הוא מוקדם אינו מזכיר רווח וכו' ועוד בספר מצות קטן בהלכות ס"ת מפורש דיני פ' וס' בכולן כמו הרמב"ם ובהלכו' תפילין הוא כותב ג' ראשונות פ' והיה ס' פי' אם מניח בסופה פתוחה אותה פרשה פ' וכו' מה לו לעשות שם פירו' כיון שדין ס"ת ותפילין שוה ואדרב' הפי' היא אינו שוה וכו' ועוד כל סיפרי קבלה שמונין התחלת שטין של תפילין כגון ס"ת ודומה להן יהיה בהכרח סוף שמע פ' יותר מט"ו אותיות ועוד הברוך שאמר שהיה ראש לכל הסופרים והיה מנצח כל סופרי א"י וכותב גד ראשונות פ' והיה ס' וכותב כמו הסמ"ק שהיכר פ' וס' היא בסוף וכו' וזה אינו כן בס"ת ועוד הרבה דעות שכותבין מי שרוצ' לצאת ידי כולן יכתוב תפילין רש"י ור"ת ושום אח' אינו מזכיר היאך לכתוב התמונה הפרשיו' כיון שר"ת פוסק הלכ' כבריית' שאין פתוח' אלא בתחלה וכו' ובפרט כדין של והיה אם כו' וגם ראיתי שמדקדקין בתפילין ר"ת ומניחין בסו' כי יביאך פחות מ"ט אותיות גם זה יש קצת דוחק כי מה דס"ל לר"ת הוויות להדדי הוא משום שמצ' כתו' קדש והיה כי בימין שמע והיה אם בשמאל ודקדק בלשון הברייתא כיון שמזכיר שמע והיה בשמאל משמע שמע בחוץ לצד שמאל כמו קדש לימין ואח"כ כי יביאך כן שמע לשמאל ואח"כ והי' אם שמוע א"כ משמ' והיה אם שמוע מושך אחר שמע וכן לעניין הכתיבה ומהיכן לעלות על דעתי לעשות הפרש' מסוף והיה כי יביאך לתחלת והיה אם שמוע ובפרט בתפילין של ראש וכו' ועוד מצינו מה שאנחנו נוהגין כרש"י לפי שמצאו תפילין בבימה שנפל' על קבר יחזקאל שהיו כתובין ברש"י ולמה ג"כ לא דקדקו הלכה של פ' וס' לכן נ"ל כפי מה שקבלתי שבתפילין אין הדין פ' וס' על הרווח שבין פרשה לפר' לכן לא הזכירו שום פוסק ומפורש לעשות הרווח שבין שמע לוהיה כו' כמו שנזכר בדין מזוזה כו' רק ג' ראשונות פ' והיה ס' והדין כל פרשה ופרשה דין בפני עצמו כס"ת כולה שמתחלת בבראשית ומסיימת לעיני כל ישראל באמצע שיטה משום שהתורה פתוחה ופתוח' לכל העולם מי שזכה בה יבא וילמדה וכן הדין כל פר' בפני עצמה בתפילין ולכן עשה הסמ"ק פי' תמונתן וכו' ומהר"ר שמשון ברוך שאמר כו' כי בתפילין הכל מודה ואין שום פלוגתא לא בין תנאים ואמוראים רק במזוזה כי שמצוה לכתוב אותה בעמוד א' זה אחר זה לכן אפילו מ"ד במזוזה פ' בתפי' ס' כמו שהיא ס' בפני עצמה ואין לה שום פ' לא בתחלה ולא בסוף וגם ר"ת מודה בתפילי' שהדין כן והרמב"ם ולכן אני אומ' הפוסקי' כולן מסכימין לדעה ואין שום תפילין כשרין רק תפילין אשכנזים וגם בתפילין רבינו תם אין חילוק רק לעניין הנחתן ולא לעניין פ' וס' כי לעולם קדש כי יביאך שמע פ' בפני עצמן בספר תורה והיה אם ס' תחלה וסוף והדין היה כל כך פשוט שלא היתה צריך להזכיר בתלמוד ותפילין של ספרדים באו בטעות גמור ואפילו לפי סברתם וטעותם אינם כשרים רק לדעת הרמב"ם כן נראה דעתי נאם דוד בר משה בלומיש: