תשובות מהרש״ל · חלק ל״ו סימן ט׳

ועוד הא ע"כ לא תוכל לומר דסמכא דעתיה דאטו אם יהודי לא יקנה ס"ס גוי אחר יקנה כמו שהיה מתחילה תופס גוי עידון אחד ואלא מטעמא דחזקה דג' שנים חזקה זו לא ידענא ולא רמיזא בתלמוד ולא בפסקי גאונים דלהוי ג' שנים חזקה כה"ג ואין חילוק בין שנה לג' אלא לעניין חזקת קרקע כדאית' בב"ב ולא בע"א ואף את"ל ג' שנים איכא חזקה מי ששכר דבר אחד ג' שנים אבל זו הקני' לג' שנים פזימנא חדא חשיב' דאין שייך לומר מסתמא מחיל מאי הוי ליה למיעבד בתוך זמנו ולא כת' מהררי"ק בשורש קל"ב דשייך גבי חנות דין עני המהפך בחררה אלא שקנה בסתם ודעתי לדורי דורות שיהיה לו הרשות להלואת ביחידי וידע ששום גוי אינו מלוה ברבית ואיש אחר בא לקפח מחייתו אשר טרח בה הראשון הוה כמו שקנה ישוב מן השר כמו שמביא ג"כ ראייה בתשובה וה"ה נמי מי שהוחזק בחנות אחד מכמה שנים ואין לו מחייה אלא זו וידוע ששום גוי לא יסיג גבול אפשר מן הנכון שגם כן ישראל לא ירד לתוך אומנתו אבל כהאי גוונא דליכא חד מהני טעמי לזכות שמעון ולחייב ראובן ואף שמצינו חזקה לעניין ישוב וחרם היינו היכא שהסיעו על קיצתם כדאיתא במרדכי ובכאן לא מצינו לא חרם ותקנה ואפילו מה שגזר ר"ג מ"ה שלא לשכור בית מגוי שדר בו חבירו עד מלאות לו שנה אחר יציאתו ובודאי הוי תקנה שלא נתפשטה בכל מדינות ואפילו מה שגזר ר"ג היינו לעניין בתים וחנות לתקנות ישראל בגולה אבל לא לעניין סחורה ומכסים ואפי' מה שתיקן היינו כעניין זה שאין צריך לירא שמא יקדימו הגוי כי אין דרכם לשכור בתים כאשר בעו"ה יושבים לבטח בנחלת אבותם ושלהם וכן חרם היישוב שלא יקפח מחייתו ג"כ אינו מתיירא מן הגוי אבל בנדון דידן אפי' עמד ר"ג מ"ה בפנינו אין שייך חרם ותקנת במה שיכול ג"כ גוי להקדימו א"כ מוסב הוא מן הגוי ויהבי' ליה כל טעותי' דשייך בו דין עני המהפך בחררה וראוי להחזיר מקחו ה"מ כשבא הוא מעצמו ונטלה אבל הכא ששלחו העירונים אחריו ואמרו למכור לו ולא לאחר כאשר יש לו עד מהימן בודאי ר"ג מ"ה בעצמו היה קונה אותו כמו שהוכחתי לעיל ממלמד בלי דעת חלוקות ע"כ נשאר המורה ערום מעל צד זכות אפי' לכל הדיעות שבעולם על אחת כמה וכמה מעלות טובות כפולות המועילות לזכות עלינו חדא שהלכה כרבינו תם ולא כרש"י דגבי מציאה אין שייך דין עני המהפך בחררה וזה חשוב כמציא' כמו שהוכחתי ובלאו הכי אין שייך בו דין עני המהפך כו' שעדיין לא הפך וגמר פיסוק דמים או הדומה לו ולא עוד שהעירונים בעצמם הקדימו אותו הכהור"ה זאת יוכשר בעיני אלקים ואדם.