תשובות מהרש״ל · חלק כ״א סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועתה פקח עיניך וראה שלפי' הראשון שהוא אליבא דפי' רש"י פי' דילמא לשם קידושין שלח והיינו חששא ולפי' ר"ח כתבו פשיטא כו' דאמרינן דקידשה כבר ולא הזכירו לשון דלמא ואף אם תכחיש בזה הדיוק ולומר דליכא למידק מלישנא דתוספ' כולי האי מאי שלא הזכירו בפי' האחרון לשון דלמא וסמכו על הראשון מ"מ שמעינן על כל פנים דלרש"י אינו אלא חששא ועוד אף אם נאמר דהוי חזקה כו' היינו באתרא דמקדשי והדר מסבלי אבל היכא דאיכא מיעוטי דמקדשי והדר מסבלי נהי דקמ"ל תלמודא דחיישינן למיעוט' משום חומר מ"מ אינה אלא חששא וחומרא בעלמא דחיישינן לחומרא דאיסור אשת איש כמו שפי' התוספ' להדיא וכ"ש האידנא דליכא אפי' מיעוטא דלא שייך לומר כאן חזקה ועוד נראה לומר דאפילו הוי האי חששא דקידושין דומה לחזקה שאינו פוסקת אפי' הכי הוי כאן עד אחד מהימן דלא שייך לומר שאין עד אחד מהימן היכא דאתחזק איסור כגון גבי טבל וקונמות דפ' האשה רבה והעד בא לומר שהוא מתוקן ולהוציא מאיסור' דאינו מהימן וכן בעדות אשה שהיא כבר בחזקת א"א אינו מהימן מדאורייתא לולי דחשו חכמים משום עיגון אשה והחמירו כו' כל כה"ג קרוי חזקת איסור אבל הכא שמעיד העד דהאי חששא לית בה ולא היתה מעולם בחזקת א"א פשיט' דמהימן ונעמיד הבתולה בחזק' שהיתה עד עתה ושריא להנסבא לכל גבר דיתיצביין ומותרת אף לקרוביו אכן הוא אסור בקרובתיה דשויה אנפשיה חתיכה דאיסורא והרי הוא הכחיש העד ומ"מ מותר לו לישא אשה אחרת ואין זה בכלל חרם ר"ג מה שהרי הוא אומר שאין העכבה ממנו ולא תיקן ר"ג שיתבטל האדם מפרי' ורבי' וכבר יש בידי תשובות חבילות על זה דמותר לו לישא אשה אחרת ואם נראה ביד האלופים להחמיר עליו ולענשו בעבור שרצה להוציא לעז על בת ישראל ולפוגמה ולביישה כדי לנקום נקמתו ממנה הרשות בידם רק שיראו מי סרח על מי ובשל מי המעל ושלום לכל דייני ישראל: דברי שלמה לורי"א:
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.