והנ' אחר הפשר' התפלל י"כ וכל המוע' ובאתי לביתי ולא שלחו לי הב"ד ואין איש פוצה פה עד שאחר המועד עמדו עליו ר' אברהם וסיעתו וגזרו עליו שלא להתפלל עוד ונתוועדנו יחד בבי' הכנסת והעמקתי בדבר עם ר' אברהם ואמרתי למה אתה מוחה בו מלהתפלל אמר אלי למחר אשלת הבד לידך ותרא' שאינו ראוי כלל לש"צ ואמרו אליו מקצת הקהל וכי עדיין לא שלחת הב"ד לידו הלא עשינו מסקנה שתשלח הב"ד לידו מיד אחר בואו והוא יראה אם צריך תשובה ולפוסלו מן השחיטה אבל בענין החזנו' יהא כשר כראשונ' ולא ענה מאומה אמרתי להרב ר' אברהם תאמר לי בעל פה מה המעשה הרע אשר עשה ואמר לי אני אומר לך העיקר שמצאו סירכא גדולה בצלעות ומכר בחזקת כשרה וכששאלו אותו אמר שהוא נסרך לחצר כבד ש"מ שהוא מכשיר טרפות השבתי לו בזה לא שגג שבאמת הוא כשירה כאשר הוא המסקנה במרדכי וכן פסק מהררא"י בתשובתיו ולא אארי' מזה אז ענה לי ר' אברהם ואמר לי אני אגיד לך בסתר מה שעשה החזן פעם אחת בדק כבש אחד לאשה אחת והטריף אותו להכעיס ואח"כ קנה ממנה האחוריי' בחזקת טריפה לצורך משרתת גויה' שלו ואח"כ נתן אותו לנקר ואכל אותה ואמרתי א"כ מוכח שאינו חשוד לאכול טריפות שהרי דקדק אחר הכשירה אעפ"י שלא טוב עשה בעמיו שלהכעיס הטריף וחייב בדיני שמים בצד גרמא דנזקין אבל בדיני אדם פטור וראוי לגעור בו אבל מאתה צד באת לפוסלו וגם אולי אותה האשה הקניטו בדברים שיורד עמה לחייה ע"כ דברי.
תשובות מהרש״ל · חלק כ׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
