ומפתח כסף המתוקן בחגור אי הוי תכשיט של אשה אפילו של ברזל נהג עלמא להיתירא כדברי רבינו פרץ ואגוד"ה. אף כי מהר"ם קורא תגר וכתב דלאו מר בריה דרבנן חתים סימן לדבר אל יתהלל חגור במפתח עליו והמהדרי' מחברי' אותו ע"י יתד כסף. וטעמא דהמתירין דחשוב כמו תכשיט דחגור שקורין זענקי"ל וכדאמרינן בארוג בכסותו דממח' ממחה. וכל שהוא ארוג לא גזרו אלא שמהר"ם חלק. וכבר פשט המנהג להיתיר' דאי אפשר לכל אדם לעשות של כסף. ותינח מר דאפשר אבל בשל כסף נראה דמהר"ם מודה דתכשיט גמור הוא אף על גב דלמקצת פי' הרא"ש ההוא דר"ג במפתח של זהב בירושלמי מחלק בין איש לאשה (לא) היה מחובר בחגור' כעי' זינקי"ל:
שו״ת מהרי״ל · חלק פ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
