כשחל פורים ביום ו' איך מנהיגי' בסעודת פורים. אם אנו אוכלי' סעודה גדולה ומאריכי' על השולחן כשאר ימי חול אז אנו מקלקלי' סעוד' של שבת ואדם חייב לאכול כשהוא בתאוה. ואם ממתיני' עד הלילה אז עבר זמן הסעודה. ואם תתחייבנו הסעודה מבעוד יום ויגמור בלילה. זה אינו רשאי לכתחלה מפני הקידוש דדווקא דיעבד אם משך סעודתו בע"ש עד הלילה פורס מפה ומקדש. ואם תאמר דזה מיקרי דיעבד כיון דאי אפשר בענין אחר נדחה ואם יתפלל ערבית ויעשה קידוש בעוד היום גדול ויתחיל בסעודה מבעוד יום אין נראה לסעודת פורים ביום כ"א לכבוד שבת. ואם יתחיל בעוד היום גדול ויפסיק ויעשה קידוש ויגמור סעודתו ואז יברך ברכת המזון זה אינו אלא מפני הסיח הדעת. והפסק התפלה:
שו״ת מהרי״ל · חלק נ״ו סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.