המורים לכהן שהלך עם אביו על הקברות והוא מטמא לשאר מתי' צריכים כפרה על שהתיר לכהן לעמוד בבית הקברות מטע' חזרת מן המת שאין בו צורך לאביו וקא מוסיף טומאה בחיבורי' ואשר כתבת שציוה לו אביו לקוברו בעצמו. א"כ לא שנית אמר לו אביו הטמא יכול יטמא לו ואפי' לאו גרידי לא דחי כבוד. ומנהג פשוט הוא שאין הולכין הכהנים לקרוביה' אלא עד הקברות ותינוקות של ב"ר יודעין ותימ' גדול שטעה במילת' דכתו' בכל חיבור וכל רבותי' שוין זולת ר"ת ונדחו דבריו וראיותיו בהא עכ"ל:
שו״ת מהרי״ל · חלק מ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.