על אודות הבכור אם המום מום מובהק שנצרם אוזנו מן הסחום דהיינו עב שבאוזן אז מותר לשוחטו ואם ימצא כשר מותר להאכילו אפי' לגוי' רק שלא לשקול בשרו בליטר' ולמכרו במקולי' אבל העור מותר למכרו לגוים גם החלב מותר למכרו לגוים בליטרא במקולין אבל אם ימצא טריפ' אז העור והבשר והדם טעון קבורה עכ"ל וכתוב בפרנ"ס לפיכך כשיפול בו מום בבכור טוב והגון למוכרו לגוים מחיים ע"כ. ועוד כתב מהרי"ח ז"ל שאין להתיר למכור לגוי ולא עבדי' עובדא כספרי והפרנ"ס אף על אודו' הבכור שהטילה בו השפחה מום כדי להתירו כתב הרא"ש בתשוב' דחשיב לדעת ואסור ע"כ:
שו״ת מהרי״ל · חלק מ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.