שו״ת מהרי״ל · חלק י״ט סימן א׳

דברכת לבנה עד רו' המולד מנינו כדאיתא בתשב"ץ ובא"ח ופשוט הוא כי הטעם הוא משום דאמר פרק היו בודקין עד שתתמלא פגימתו ומפרשי נהרדעי כי נפי"א וא"כ במילוי תליא מילתא ולאו דווקא ט"ו וי"ו אלא חצי כ"ט י"ב תשצ"ג זהו מלאתו כנ"ל. ולע"ד נר' אם היה לקוי לבנה שאנו רואי' נגד אמתי אמצעות הלקות שאין לברך אח"כ אבל סתמא סמכינ' אחשבונינו שמסרו לנו רבותינו שהוא מולד השוה אפי' אם היה לקוי חמה שהוא מולד אמתי קודם לשלנו מברך אחריו. כי רבינו משה מיימון כתב שרבותינו כוונו לפגוע באמתי ע"י הדחיי' ואין להאריך מזה אע"ג דאס כן היה לנו לילך אחר קביעות ר"ח לא היא דחזינן כמה פעמים דמולד אמתי קודם ר"ח אך הם כוונו וידעו דקדוק החשבון ופוגעים לפעמים באמתי כי אין הניגודים והחיבורים האמתיים שוה כדילפינן משמש ידע מבואו ולא ירח על כן אין לסמוך אלא על חשבונינו השוה אי לא דחזינן נגוד האמתי ע"י הלקות כדפי': ושלום אחי יעקב הלוי: