ומה שכתבת ישראל הקונ' מן הגוי אי מתחייב בבכורה בחדא מנייהו הא ודאי בדק לן מר ואי משום דמהר"מ היינו משום דפלוגתא דרבוות' אי משיכה דווקא אי מעות דווקא וצריך תרוייהו מספיקא אבל למהוי ספק בכור פשיטא דבחד מנייהו הוי ספק בכור דלמא קים לן כההוא דמהני האי לחוד ועיקר הפלוגתא מיד עמיתך הא מגוי כו'. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה בפ"ב דבכורת. והתו' האריכו פ"ב דע"ז:
שו״ת מהרי״ל · חלק קע״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.