עוד ילמדנו רבינו על הא דאיתא במרדכי באותה פר' ומביא על הא דלשמור ולא לחלק. ראובן שקבל משמעון י' ליטרא בהלוואה ולאחר זמן אמר יהיו למחצית שכר ונאנסו וחייב ר"י משום דאין המעשה משתנה באמירה אם ה"ה איפכא והיו בתחלה בידו למחצית שכר ואח"כ אמר יהא לך בהלוואה בכה"ג משתנה המעשה במאמירה מאחר דעילוי עילוי בשמירתו וכל הנאה שלו ודאי שיעבד נפשיה באמירה ומתנה שומר חנם להיות כשואל ליכא ראייה. דפסק הר"ם דאיירי בשעת מעשה ומשתעבד מדין ערוב בשעת מתן מעות. ומלאחר מתן מעות ליכא ראייה דאין לו הנאה כלל ולאו אמעשה שאלתי למר כ"א להוציא הדין:
שו״ת מהרי״ל · חלק קע״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.