שו״ת מהרי״ל · חלק קע״ג סימן ב׳

שוכן רומה. יטיב לך כתיבה וחתימה. אהובי הנחמד הח"ר ליברמן שי'. לענין אתתא דלעיל כבר ידעת תשובת מהר"מ שהחמיר בענין זה בתשובתו הלא היא במרדכי כיון שמצאה דם בבדיקת עד. אמנם לא אכחד ממך דברי מה"ר שמריה. אשר כתב על זה אחר שהביא דברי מהר"מ וחומרותיו כתב עוד בשם מהר"מ דאין לתלות המכה אלא במכה שיודע' בודאי שיוצא דם מן המכה. אבל מספק אינה תולה בה. וכתב מהר"ש אחר כך וז"ל. אמנם מהר"י הלוי מערפור"ט שלח לי בשם מהר"מ ז"ל אף על פי שרוב פעמים אינם רואים הנשים כ"א לאחר השתן והשתן כואב לה אחר כך גם פעמים רואי' שאין השתן כואב לה טמאה. ואם לעולם אינה רואה אם לא שהבטן כואב לה למטה מטיבורה. טהורה דנאמנה אשה לומר כו'. וזה דומה למכה עכ"ל. ומעתה אתה תדקדק הטיב בדבר. אם יש לה וסת תולה בוסת' דשמא ראתה בשעת השתנה ואם אינה רואה אלא כשכואב לה למטה מטיבורה אז היא טהורה. כי מי יבא אחרי המלך מהר"מ לחלוק עליו. אמנם מה"ר מנחם התיר אשה שראתה מחמת (האר"ן ווינד"א) ולא הסכמתי לו. ואף יש לך לשאל שאינה רואה בשעת השתנתה אלא ממקום מי רגלים ולא מאותו מקום. ושלום שמרי' בר חיים תנב"ע: