ואם משאיל ישראל בית לחבירו אם יש בו תפיסת יד כגון חצר של בונייס מידי דאינו ניטל בשבת מהני. שאין צריך עירוב בחצירות של בעל הבית. אבל במקום גוים כיון דשכיח דדייר בכהאי גוונא נראה דלא מהני. כמו ביטול רשות דמהני במקום ישראל ולא במקום גוים. כדפריך רבא בעובדא דחמא בר איסר אם כן בטלת כו'. והא תפיסה הוי כמו עירוב או ביטול רשות דלא מהני במקום גוי. דתפיסת יד גורם לו שותפות בההוא בית כמו בעל הבית שותף עם שכינו ביין ובשמן כו'. אף על גב דהתירו רבותינו כמה בני אדם לבית אחד דחשיב לא שכיח דמרתתי. אבל תרי בתים מירתת גוי מינייהו ושכיחי דיירי:
שו״ת מהרי״ל · חלק קנ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.