שו״ת מהרי״ל · חלק קנ״ו סימן א׳

ותקנת מבואת שנשברה בשבת בעיר מוקפת חומה כבר איפליגו בה קמאי דקמן מהר"ם אהרן הקדוש היה נראה לו להתיר מטעם שכתבת דחשיב דיורין הבאין בשבת ומחיצות חיצונות קיימות ואמר לנו מ"ו השר שכך רצה גם מהר"א בהיותו באותו מדינה מציק מים ע"י מהר"מ ס"ל. אבל מ"ו השר לא היה מודה לדבריהם וראייה ברורה לא הגיד לי. ואני הבאתי ראייה מסמ"ק דמספקא ליה כה"ג. ועוד הבאתי להם ממה שקורא כרמלית לחצר שישראל וגוים דרין בה כאחד מחוברים או בתוספות דיוכין. ועוד הבאתי ראייה מספר פרנס' שכתב שם כשהיו הגוים משברין התקונים ברוטנבור"ג והתיר מהר"מ שהיו מביאין כו'. וידוע שרוטנבור"ג עיר מוקפת חומה דלתים ובריח מימי מהר"מ ז"ל. וטעמא נראה לי כדלעיל דיהבו ליה רבנן דין כרמלית כשיש שני יודים אוסרין זה על זה דאפי' לטלטל בתוכה כלים ששבתו בתוכה טפי מארבע אמות אסרו. כי היכא דליפוק ישראל ואל ילמוד ממעשיו: ועוד נראה לי כיון שיש לגוים דריסת הרגל במבוי זה על זה לא דמי לכותל שבין שתי חצירות דהתם אין להם דריסת הרגל זה ע"ז. ולהכי צריך בכאן ב' פסין או צורת הפתח לסלק דריסת הרגל תדע מדנהגינן בסוף מבואות צ"ה ולא סגי בלחי כמו כולו לרשות היחיד אחר: