שו״ת מהרי״ל · חלק קנ״א סימן י״א

הנה מששתי את כל כלי וחפשתי את תשיבתי הראשונים והעתקתים לך שנית. ועתה בכתבך השני הבנתי מה דקשה לך אתחיבת הכף ב' פעמי'. ולפי סברתך דדיינת לי' בספק יציאת כולו. י"ל כיון דאם נתחב הכף בפעם שנייה בקדירה אחרת הוצרכנו ס' לכל אחת ואחת. ה"נ כשנתחב ב"פ בקדירה אחת לא פחתינהו משיעורא דעיקר הענין מכח גזירה כדפי' סמ"ק: אכן אין נ"ל דזה עיקר הטעם דאפילו אי ודאי לן דבשיל טובא ולא מספקא לן כלל כדפי' התו' פר' גיד הנשה אההיא דכחל בס' כו'. דפריך נפל לקדירה אחרת אל יאסר דלא מספקינן כלל. ואפי' הכי נעשה הכחל חתיכה דאיסורא מהטעם דמפר' התו' שם דמתחלה קודם שפלט הכל נעשה חתיכה דאיסור' מכח אפשר לסוחטו אסור. ה"נ מתחלה כשתחב הכף כל מה שבלע קודם שגמר פליטתו נעשה אותו בליעה נבלה מכח בשר בחלב ושוב לא יותר מכח אפשר לסוחטו אסור. ולא תקשה לך בכל הגעלו' נימא הכי. דלא דמי לבשר בחלב דעל ידי התערוב' נעשה נבלה. דגם ר"י מודה חילוק זה אע"ג דפליג ארבינו אפרים בחתיכ' עצמה נעשה נבלה. מ"מ מודה בחילוק זה כדאיתא פר' כל הבשר בדיבור חלב נבלה ע"ש בסתירת רשב"ם. ומ"מ אפי' לענין כף איסור אחר דנתחב בהיתר היינו ג"כ מורי' ב' פעמי' ס' דלא ליתי למטעי' בבשר בחלב. אי נמי יש לחלק דמים הנגעלים צלולים הם ולא דמי לבשר בחלב כדפי' ר"ת בההוא סוגי' דלעיל אמבלע בלע מפלט לא פליט. ע"ש: ומ"מ אין להקל אפי' איסור בהיתר צליל משום לא פלוג כדלעיל. וחילוק ראשון דר"י נ"ל עיקר דלא דמי לכף הנגעל שהרותחי' שביורה עם הרותחי' הנבלעי' מהפכי' כל איסור הנבלע בכף להתיר ע"י בטול. מה שאין כן בכף של בשר בחלב רותח שהבליעה נעשית בשר בחלב ומה שביורה הוי חלב ומין אחר. עד כאן התשוב': (זאת הכתב אשר כתב מהר"ר מיישטרליי"ן וקבל למהרי"ל על שאבדו התשוב' אף בפעם שנית טרם שהגיעו לידו):