ומה שכתבת דמשמע לשון סמ"ק דאם לא בירך זמן בפעם ראשון על פרי חדש שאין לו לברך עוד. לא ידענא מאין דקדקת זה אלא אדרבה נ"ל למאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילנא כו'. דאי לא בירך בזימנא קמא מברך בתר הכי כל זמן שלא גדלו הפירות וטעמא משום כך דאותה שמחה עדיין קיימא. ה"נ ל"ש ואדרבה קצת ראיה מהסמ"ק דקבעה לי' אראייה וכדרב יהודה ואין מברכין בשעת אכילה אע"ג דכבר חזינן ליה כמה זימנין:
שו״ת מהרי״ל · חלק קמ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.