תשובות הרא״ש · כלל צ״ח סימן ט׳

ראובן תבע לשמעון אחיו חלקו מהבתים שהניח אביהם שרוצה לעשות בחלקו רצונו ושמעון טוען שהוא מוחזק בבתים גם אמו מהיום עשר שנים וסתרו ובנו בבתים כמו שאדם עושה בשלו ושהשכירו מקצתן ושפרעו המס בשבילם מיום מות אביהם עד עתה על כן טוען ואומר שהבתים של אמו וראובן הראה שטר מכירה שמכרה לו אמו ולשמעון אחיו כל זכות שיש לה בבתים הנזכרים בסך ידוע ושמעון טוען שלא היתה המכירה מדעתו והראה שטר חוב שיש לו על אמו בשבע מאות זהובים והוא מוקדם לשטר המכירה ואומר כיון שנתרצה ראובן אחיו וקבל שטר המכירה מאמו גלה דעתו שהבתים הם של אמם ואינו יכול לטעון שהם של אביו וכבר הפסיד הזכות שאומר שיש לו [בבתים] מצד אביו וראובן טוען שבשביל זה לא הפסיד זכותו כי הבתים היו של אביו והוא תובע חלקו כי הוא לא קנה הבתים מאמו אלא אם היה לה נדוניא או כתובה (על אביו) [על הבתים] בשביל שלא תערער עליו בהם. (התשובה ביחד עם התשובה לשאלה הבאה)