שאלה ילמדנו רבינו ראובן ושמעון היה להם קרקעות בשותפות ומת ראובן והניח אלמנה ושתי בנות נשואות האחת מהן לשמעון זה והשנית ללוי ועשו פשרה האלמנה ושתי בנותיה ברשות בעליהן בכל הנכסים שהניח ראובן לחלקם בין שלשתן בשוה ואחר כך מתו שתי הבנות האלו והניחו כל אחת שני בנים ולתקנת טוליטולא לחלוק הבעל בנכסי אשתו עם יורשיה ושמעון זה בא לפני בית דין על דבר הקרקעות כדי לברר לו חלקו לתת לו שני שלישיתם חצי הראשון שלו שלם והשליש החצי השני שהוא חלק אשתו ובאותו ירושה הוא ובניו והדיינים אמרו כי אין לערב חלק ירושה זו עם חצי הראשון לפי שלא זכה בשניהם כאחד וגם אז חזר לשאל חצי שלו ולוי וחמותו היו נשמטין לחלוק אלא שבית דין הכריחו ללוי זה לבא לפניהם ועוד מנו שני אפטרופסים לבני שתי הבנות משמעון ולוי אלא לפי שהם קטנים וחמותו אמרה שהיא תקיים עליה כל אשר יעשה לוי חתנה בחלקו ועל אלה הדברים בררו להם בית דין שלשה שמאין לחלוק הקרקעות וכן עשו עמדו וחלקום ויהי בית האחד הגדול מכלם בחלק חצי האחד וכל הנשאר בחלק השני וגמרו בחלוקה להיות פתח חצר אחד מן החלק השני נפתח למבוי ההוא והמבוי ההוא אינו מפולש ולא שמו אל לבם שבני מבוי מעכבים בו וכשנגמרו להטיל גורל בחלוקה זו לפני בית דין אמר להם לוי לפני שמעון חלק הבית טוב בעיני לבדו יותר מכל הנשאר לחלק השני ועמד והוסיף חדר אחד מן הבית בחלק השני וכתבו במאמר בית דין בב' פתקים החלקים האלה ונתנו ביד בית דין להטיל גורלות ביניהם ועד שלא עלה הגורל אמר אחד מן הדיינים לשמעון וללוי דעו נא וראו כי בעליית הגורל הזה יזכה כל אחד בחלקו ולא יוכל להתחרט אמרו הן ועלה הבית הגדול ללוי וחביריו והחלק השני לשמעון והלכו להם אחר כך נתרעם שמעון על גורלו ואמר כי טעו השמאין בחלוקה זו כי חקר מהבקיאין שנעשית בטעות כי חלק הבית שוה יותר משתות על חלק שני והחלוקה בטלה מאליה מפני שנעשית שלא כדין ואף על פי שאין אונאה לקרקעות כיון שנעשית על פי בית דין בטלה דתנן (קדושין מ"ב) שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרם בטל ועוד שחלוקת השמאים היתה על מנת לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש ובני המבוי יכולין לעכב ואפילו אם יתן לו לוי דרך בתוך חצירו יאמר אי אפשי בו להכנס עמו דרך פתח אחד הנני אומר לפניכם הדיינים שאני אתן בחלק הבית אלפים זהובים על החלק השני ולוי אומר לשמעון אתה הכרחתני לחלוק ולהביא שמאים ואני ויתרתי לך עוד על דבריהם בחדר האחד שהוספתי על חלק השני הבא בגורלך וכיון שאנחנו היינו בחלוקה אין כאן שום הדיינים והם כאחין שחלקו מעצמן ומן הפתח שאתה אומר קומה פתחהו כי אין מעכב עלי כי אני השלמתי עם כל בני המבוי ואם אתה ירא ממערער אנא איקום ואשפי ואמרוק ושמעון אומר אי אפשי לקנות תגר בפתיחת הפתח אף על פי שאתה מקבל עליך אחריות ועוד שכיון שבשעת החלוקה לא היה לי ולא לך לפתוח הפתח זכות הבאה לידך אחר כך לאו כלום היא ולא ממתנותיך אני חי וגם הרבה בתים במבוי שבעליהן חוץ לעיר ולמלכות וגם הנני אחד מהם בשביל בית ההקדש הסמוך לבית הכנסת בסוף המבוי אי נמי בני בית הכנסת מעכבים ואני אחד מהם.
תשובות הרא״ש · כלל צ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
