עוד ילמדנו ראובן שהפקיד ביד שמעון דינרי זהב ושלח בהם יד ובשעת הוצאה מן העולם היו שוות ארבעים זהובים ועתה שוות שלשים אם נפטר במה שיתן לו דינרי זהב כמו שהפקיד אצלו או נאמר שנתחייב מיד דמיהן בשעת הוצאה וכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה גבי חביתא דחמרא (ב"מ מ"ג) כתב רי"ף ז"ל היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא בין שתייה בין תברא בין איתבר משלם ארבעה כדמעיקרא דבחסר ליכא מאן דאמר דמשלם כי השתא דתנן (ב"ק צ"ג) כל הגזלנין וכו' והתם נמי אי בעי למיתב ליה חביתא דחמרא כי האי דגזל מי מיפטר בכך או לא.
תשובות הרא״ש · כלל צ״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.