תשובה מה שטען והשיב לוי לאו בעל דברים דידי את כי אותו שמסרם בידי הרשני ללמוד בהם כל זמן שיהיו ברשותי טענה זו היתה מועלת לו אלו היה סבור שהיו הספרים של שמעון אבל הוא היה יודע שהספרים היו של ראובן כי צוהו שמעון ליתנם לראובן כשיתן לו המעות הילכך אפילו הרשהו שמעון ללמוד בספרים לא היה לו לשמוע לו כי מה כח היה לשמעון להרשות ללוי להשתמש בהם בלא רשות ראובן והוא לא טען שהרשה ראובן לשמעון ללמוד בהם הילכך שלח יד שלא ברשות וחייב לשלם כל מה שנפחתו הספרים בתשמיש שנשתמשו בהן ולא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את ולא מסרת לידי כלום אין לך דין כי אם עם שמעון שמסר לידי הספרים והרשני ללמוד בהם משום דהוה ליה כגוזל ומאכיל לאחר דאמרינן רצה מזה גובה רצה מזה גובה נאם אשר בה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל צ״ג סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
