ראובן היה לו שטר על שמעון ובא לבית דין ותבעו נכנסו בית דין לנכסי שמעון להגבות לראובן ועשו בהן שומא ואחר שנעשית השומא נתנו בית דין השטרות ביד הסופר מן העיר להיות בידו עד שתגמר האדרכתא וכשגמרו ימי ההכרזה בקש ראובן לסופר שיתן לו השטרות שנתנו לו הבית דין ויגמרו האדרכתא ויבקש הסופר וחפש אותם ולא מצא ילמדנו רבינו אם הסופר חייב ואם בית דין יכולין לעשות שום תקנה לראובן שלא יפסיד מעותיו וז"ל הרמב"ם ז"ל שכתב בהלכות שכירות (פ"ב ה"ג) יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן שחייב לשלם שאינן פטורין בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבדה ומתה וכיוצא בהם שאם היה שומר חנם על המטלטלין ונגנבו או אבדו ישבע ובעבדים וקרקעות ושטרות פטור מהשבועה וכן אם היה שומר שכר שמשלם גניבה ואבדה במטלטלים פטור מלשלם באלו אבל אם פשע חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין מזיק מטלטלין ודין אמת הוא למבינים וראוי לדון עכ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל צ״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
